parallax background

מחצית השקל

מחצית השקל

מצוות מחצית השקל, מקורה- שבזמן בית המקדש היה כל אחד מישראל תורם פעם בשנה מחצית השקל לבית המקדש, דמי השתתפות בקורבנות היומיים וקורבנות החגים, ומהכסף שנאסף היו קונים את הקורבנות.

מדוע באדר?

מתאריך א’ באדר היו יוצאים שליחי בית דין לסובב בעיירות, ולהכריז ולהזכיר לעם ליתן את המחצית השקל לבית המקדש, ובט”ו לחודש היו מושיבים בכל עיר ועיר אנשים שיתחילו לאסוף ולעזור לעם בנתינה, ובכ”ה לחודש היו יושבים רק בבית המקדש עצמו ואוספים, וכל מי שלא הביא עד לתאריך זה היו בית דין כופים עליו לשלם את חובתו.

והטעם שדווקא באדר היו אוספים, שהתורה ציוותה שבכל חודש ניסן יחלו להשתמש מכסף חדש שנאסף בשנה זו, ויותר נכון זה החודש הראשון לפי התורה והתורה ציוותה שבכל שנה ישתמשו בכסף חדש, ולכן בחודש שקדם לו, חודש אדר, הצטוו ישראל להרים את תרומתם, על מנת שיהיה מוכן לחודש ניסן הסמוך.

מי חייב

ומי היה חייב לתרום מחצית השקל? כל יהודי מגיל שלושה עשרה ומעלה, בנים ובנות, היו חייבים לשלם את חובתם, ואב שרצה לשלם ולתרום על בנו הקטן מגיל החיוב היה זוכה במצווה מן המובחר, אבל אם כבר שנה אחת נתן על בנו הקטן אסור לו להפסיק עד שיגיע למצוות ויעמוד ברשות עצמו.

ואפילו אם אין לו כסף כלל, ואפילו אם הוא עני שכל פרנסתו מן הצדקה, חייב לתת את המחצית השקל, שזה חוב גמור על כל יהודי.

ובימינו

בימינו, שבעוונותינו חרב בית המקדש, ואין בית המקדש ואין קורבנות, את המצווה כבר אי אפשר לקיים, אך ככל הקורבנות יש את העניין של “ונשלמה פרים שפתינו”, ולכן קוראים את פרשת שקלים, להראות לריבונו של עולם שאיננו בועטים במצוותיו אלא מתגעגעים אליהם, ומחכים בקוצר רוח שיבנה בית המקדש, ונוכל להוציא מכיסנו את המחצית השקל לקופת ההקדש.

ודבר נוסף שנהוג בכל קצוות עם ישראל, על מנת להראות שאנו מצפים לבניין בית המקדש ולקיום המצוות התלויות בו, זהו “זכר למחצית השקל”, שנהגו עם ישראל לתת בכל שנה בחודש אדר מחצית השקל, תרומה לקופת צדקה להחזקת תורה ועמליה.

וגם בימינו, כאמור, החיוב הוא על כל יהודי באשר הוא, ואפילו הוא עני המתפרנס מן הצדקה, מנהג ישראל תורה הוא, ועל כל אחד לתת את ה”מחצית השקל”.

שווי המחצית השקל

השווי של המחצית השקל הינו פשוטו כמשמעו מחצית השקל, חצי מהשקל שהיה נהוג בזמן בית המקדש, והמטבעות כסף של זמנם היו מכסף אמיתי, וחישבו חז”ל ומצאו שהמטבע של מחצית השקל, שוויה הוא עשר גרם כסף טהור.

אך יש עוד עניינים נוספים, שיש עדיפות לתת מטבע של חצי מהמטבע הנהוג במדינה, ויש עניין ליתן שלוש מטבעות, ולכן מצווה מן המובחר לתת שלוש מטבעות של חצי שקל של זמננו, ובנוסף כסף בשווי של עשר גרם כסף, וכאמור לכל אדם שהוא מעל גיל שלוש עשרה, ומצווה מן המובחר לכל נפש שבביתו גם מתחת לגיל שלוש עשרה, ואם כבר שנה אחת נתן על ילד קטן אסור לו להפסיק.

ובדיעבד חייב כל יהודי לתת לפחות שלוש מטבעות של חצי שקל של ימינו, ואם מצבו דחוק חייב ליתן לפחות חצי שקל אחד.

 

 

למסירת פדיון נפש
נגישות