מחשבות חמות לחורף קר
.
“הכל קורס”, מנהל החשבונות ישב מול מנכ”ל המפעל, והבהיר לו בצורה חד משמעית, “התפוקה חלשה, השיווק באדמה, אין שום השקעה בפרסום, מאיפה שנסתכל תמונת המצב של המפעל שלך ממש עגומה”.
“מה עושים”, שאל המנכ”ל בתסכול.
“שתי אפשרויות”, השיב מנהל החשבונות, “או שאתה מביא מנהל עבודה חיצוני שיעשה לך סדר בעניינים, או שאתה פשוט.. פושט את הרגל…”.
מנהל העבודה ישב שבועיים ימים על תוכנית הקפית להצלת המפעל, ובשלב ראשון שונו משמרות העבודה במפעל, והפכו להיות מסיביות ומסודרות יותר.
התוצאות הטובות ניכרו מיד בתפוקת העבודה, אך לא ארכו הימים עד שקולות רינונים החלו להשמע אצל העובדים.
“ויקם מלך חדש… מנהל העבודה הזה חושב שהוא מבין יותר מכולם, הוא בקושי הגיע וכבר עושה שינויים, ואנחנו לא רואים שהמצב השתפר, השיווק עדיין חלש, הפרסום עדין מגמגם, שום דבר לא הסתדר, כמה אפשר…”.
*
לפעמים האדם בא לתפילה, להתבודדות, עם רשימת מכולת…
“ה’, תעזור לי בבקשה שאני אזכה ללמוד תורה בהתמדה, תעזור לי עם הפרנסה שלא תהיה דחוקה כל כך, תעזור לי עם הילדים שאני ירווה מהם נחת, ושהם ילכו בדרך הישר…”.
וכדרכה של תפילה הוא ממשיך להתפלל בעקביות יום אחר יום, ולאחר תקופה מתחילה הישועה להתנוצץ והוא זוכה לקבוע עיתים לתורה, וללמוד כל יום תורה במשך שעתיים רצופות.
ישתבח שמו.
ואז,
הוא מגיע שוב לתפילה ולהתבודדות, והוא מלא קיטורים, “ה’, אני לא מבין מה קורה פה, אני כל כך הרבה מבקש על הפרנסה ועל הילדים, ואני לא רואה שום התקדמות ממשית, אין לי כבר כח להמשיך להתפלל, שום דבר לא הסתדר, כמה אפשר…”.
*
די! תעצור!
אם מנהל העבודה היה רוצה לפתור את כל הבעיות ביום אחד – שום דבר לא היה מסתדר, לאט לאט.
כאשר מתרגשת על האדם צרה, ועוד צרה, ועוד צרה, והוא מתפלל לה’, והוא רואה ישועה אחת קטנה. תעצור.
תתבונן בישועה שהאירה לך בתוך החושך, ותיתן תודה לה’, תכיר בטובה שיש לך. אם הפועלים היו שמים לב שהתפוקה במפעל עלתה, והם היו מודים למנהל העבודה, היה להם יותר כח להתקדם לשלב הבא.
רבי נתן מברסלב מסביר שההכרה בטובת ה’, וההודאה על הישועה, בונה באדם את האמונה, והאמונה נותנת לאדם כח להמשיל ולהתפלל עוד ועוד, עד שהוא יזכה לישועה השלימה.
*
בכדי להשריש בנפש אמונה בחסדו וגדולתו של ה’, הכרחי להתייחס בשימת לב לישועת ה’ שנשפעת לאדם מדי פעם.
ולכן צריך פשוט לדבר מזה. לדבר אמונה.
איך מדברים אמונה?
אם האדם התפלל על ענין מסויים, והוא זכה לראות ישועה קטנה, שיקח דף ועט וירשום:
“בתאריך כ”א טבת התפללתי לה’ שאני יזכה לנסוע להתפלל בכותל המערבי, ובתאריך כ”ב טבת הגיע אליי חבר שהציע לקחת אותי לכותל ללא תשלום. תודה לה’ על הישועה”.
בסופו של יום האדם יגיע הביתה עם הפתק, יכנס את רעייתו וכל ילדיו, ויספר להם על כוחה של האמונה, “היום קרה לי נס”, ויקריא להם את הפתק.
זה נקרא לדבר על אמונה.
[מיותר לומר שאין המכוון שהאדם יבוא להתגאות ח”ו, “הנה ראו את התפילה שלי, כמה אני שווה”, הרי הישועה היא מתנת חינם.]
אז נדברו יראי ה’ איש אל רעהו, ויקשב ה’ וישמע, ויכתב בספר זכרון.
וכשתעשה מכל ישועה ספר זכרון, תזכה שה’ שוב ישמע לתפילתך. ואם שוב תעצור, תתבונן, ותודה לה’, תזכה לישועה נוספת, וחוזר חלילה.
עד לישועה השלימה במהרה.