מילתא דבדיחותא לפורים

ידוע שהגה"ק רבי יונתן אייבשיץ זצוק"ל בילדותו היה שובב! ואני מודיע לכל ההורים היקרים: ילדים שובבים – לא מתייאשים מהם, הם עשויים להיות גדולי עולם! רק עם קצת סבלנות ואהבה ואחווה שלום ורעות. רבי יהונתן אייבשיץ, היה שובב, אבל בסופו של דבר הוא נהיה גדול בישראל.

מה הייתה השובבות? היה כל הזמן מתווכח עם הכומר. ילד בן עשר, כומר בן שלושים, תמיד מתווכחים. אומר לו הכומר: "תגיד לי, למה בבית הכנסת שלכם כל הזמן צועקים 'אמן יהא שמיה רבא'? בא תראה אצלנו, הכל בשקט מוחלט". אמר לו: "אנחנו צריכים לצעוק, אתה יודע למה? כי האלוקים שלנו בשמים, שישמע אותנו. שלכם תלוי על הקיר, למה לצעוק? הוא פה!"…

אומר לו הכומר: "למה אצלכם כשאתם קוברים אדם, קוברים אותו עם תכריכים, עם פיג'מה. ככה שולחים אדם למוות? בא תראה אצלנו, הנוצרים, שמים לו כובע, עניבה, עט פרקר… שולחים אותו כמו בן אדם". אומר לו הילד: "בטח, כי אצלכם, אם הוא הולך הוא לעולם לא יחזור, אז לא תשלח אותו עם ציוד? לא יפה. אצלנו, בן אדם מת בלילה ומשיח בא בבוקר, הוא צריך לקום, אז מה הוא צריך ללילה? פיג'מה!".

אומר לו הכומר: "יש משהו שלא מוצא חן בעיני, הלוויות שלכם. כל הזמן בוכים, הולכים ובוכים. אצלינו הלוויות עם חצוצרות, כל הדרך תופים… תענוג". אומר לו הילד: "הלוויות שלנו לא מוצאות חן בעיניך? גם בעיני זה לא מוצא חן, שלא יהיו אף פעם לוויות. אבל הלוויות שלכם עם החצוצרות, תענוג לראות את זה, ארבעים-חמישים כאלו, תענוג… כמה שיותר".

אמר לו הילד: "עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה: מה העבודה הכי קלה בעולם?" – אמר לו הכומר: "אני לא יודע". אמר לו: "להיות כומר כמוך, זו העבודה הכי קלה בעולם". – "למה?" – "איזה כיף לך, אתה בא כל בוקר לעבודה, רואה את בעל הבית שלך תלוי, אין מי שיאמר לך מה תעשה ומה תפעל"…

למסירת פדיון נפש
נגישות