מעשה מזבוב ועכביש ד'

רבי נחמן חושף כאן עוד פן לא כל כך נעים במשנתם של "כפויי הטובה" והוא שכל השמחות, ריקודים וזמר שלהם, הוא כאשר עולה על לבם איזו תכנית ומזימה להציק ולהשפיל את צד הקדושה, וכל סיבת אחדותם וחברתם היא עניין מחלוקתם, השם יצילנו מהם ומהמונם.

עוד יש לדעת שמידה זו של כפיות טובה הינה טבע רע המוטבע בבני האדם וכמאמר חז"ל, בני אדם, כפויי טובה בני כפויי טובה, בני אדם הראשון שכפר בטובתו של הקב"ה, וכן ישנה מעשיה מרבן של ישראל ה"חתם סופר" זיע"א שישב בחברת תלמידיו בעסקה של תורה, כאשר לפתע קם ניצב לו איש נץ, והחל לחרף ולגדף לעבר הרב (אשר כמובן לא נע ולא זע למשמע הדברים לרוב קדושתו ופרישותו), ולאחר שסיים לגדף והלך לו, אמר להם הרב לתלמידיו שאיננו זוכר שעשה לאיש זה כל כך הרבה טובות שלעומתן מחזיר הוא לו כל כך הרבה רעות. ע"כ. מכאן ממש רואים כיצד הוא היחס של גדול בישראל לנושא זה של כפיות טובה, שהרי כלל לא התרגש מן הדברים, רק להיפך שראה בזה טבע של האדם לכפור בטובתו של חבירו, אלא שרק התפלא שאיננו זוכר מספר הטובות.

יהי רצון שנזכה להינצל מכיתות אלו ולהכיר בטובתו של מקום תמיד.