מעשה ממלך וקיסר ח' – יין המשכר

"אמר משל שפעם אחת נסע סוחר גדול עם יין טוב אינגרישער [אונגרי]. פעם אחת אמר המשרת והבעל עגלה להבעל הבית הלא אנו נוסעים בדרך הזה עם היין הזה, ואנו סובלים הצער כל כך תנו לנו לטעם מעט. ונתן להם לטעם מזה היין הטוב. לאחר ימים נתגלגל שזה המשרת נתועד יחד עם שותי יין בעיר קטנה ושתו יין ושבחו אותו מאד, ואמרו שהוא יין אונגרישער. אמר המשרת הנ"ל תנו לי לטעם ונתנו לו. ואמר אני יודע שאין זה יין טוב אונגרישער כלל, וגערו בו ודחפו אותו. והוא אמר הלא אני יודע שאין זה יין אונגרישער כלל, כי הלא אני הייתי אצל סוחר גדול כזה וכו' והם לא השגיחו עליו. ואמר, אבל לעתיד כשיבוא משיח אז ידעו כשיתנו יין המשמר, אזי לאחרים יוכלו להטעות ויתנו להם יין וואליחשין סטראוויצטיר ויאמרו להם שהוא יין הטוב המשמר, אבל לאנשי שלומנו לא יוכלו להטעות כי אנחנו טעמנו היין הטוב וכו'…"

איתא בנביא ירמיה 'ונהרו אל טוב ה' על דגן על תירש ועל יצהר' ודרשו חכמינו ז"ל כתיב 'תירש' וקרינן 'תירוש' [הרי"ש בחולם] זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש, ע"כ. ופירושו שהיין יש לו ב' תכונות, אם שותהו בכוונה לשמה, יין קידוש והבדלה או יין שמחת פורים זוכה להתנשא עד לרום המעלות, אך אם שותהו בהפרזה, שלא לשמה, משפילו עד לדיוטא התחתונה.

כן תורתו של הצדיק נמשלת ליין אונגרי, שהוא המשובח שביינות, אלא שגם משכר הוא בקלות, ומצב של שיכרות בתורתו של הצדיק יכול להביא לכל מיני צורות משונות של חסידים, אשר שתו מיין תורתו של הצדיק ופשוט נשתכרו!

רבי נחמן כותב שהוא מרשה לקמט את תורתו וללומדה באיזה כיוון ואופן שיהיה, רק דבר אחד איננו מרשה, שלא יסתור סעיף אחד מהשלחן ערוך.

אמירה זו של ר' נחמן מעוררת פליאה, כזאת אזהרה שלא לעקם את עיקרי היהדות?! מה יש בתורה של ר' נחמן מברסלב שיכולה לגרום לבן אדם לעבור על דברי השלחן ערוך?? דברים שנוגדים את הדרך ההלכה והדרך המסורה מדור דור?

אומר ר' נתן שתורת רבי נחמן היא כולה הקדמות, והפירוש בזה הוא שתורתו של ר' נחמן היא הקדמה, כיצד ללמוד גמרא, כיצד ללמוד משנה, כיצד ללמוד הלכה, וכן לכל עבודת השם שהיא, אך היא בסופה היא הקדמה ופירושו, שהקדמה היא הפתיחה לדבר שאתה רוצה עתה להתעסק בו.

הבורא יתברך ציווה את עמו ישראל במעמד הר סיני להתעסק בתורה ובמצוותיה, ולקיימם בפועל ממש בזה העולם הגשמי, ושעל ידי זה ממשיכים את שכינתו של הבורא יתברך כאן אצלנו בזה העולם הגשמי. ואומרים בשם מוהרנ"ת שמשה רבינו הרועה הנאמן הוריד לנו את התורה הקדושה, ורבי נחמן הוריד לנו איך לקיים אותה.

הספרים של רבי נחמן מלאים בעצות נפלאות ומיוחדות איך לזכות לעבודת השם יתברך, התבודדות, קימת חצות, ריקודים ומחיאת כף, תפילה בכח ובכוונה, שיחת חברים, נקודות טובות, מילתא דשטותא, תורה בכח, ועוד ועוד, אלא שיש לדעת שהעצות הם דרך, דרך להגיע לקיומם של התורה ושל המצוות, אבל כאשר החסיד הנלבב לוקח את העצה בתור תכלית, אז הוא נכנס למצב של שכרות, יכול לשוחח כל היום עם חברים במילי דשטותא, ולרקוד כל היום, ולמצוא בעצמו נקודות טובות, ולהרגיש טוב עם עצמו.

אמנם צריך לדעת שטעות זאת מגיעה ממקום מאוד קדוש, כי באמת צריכים כל היום כולו להתעסק עם תורתו של רבי נחמן, אך לא כמו שחושבים ההמון, אלא הכוונה שבכל קיום מצווה ולימוד תורה ובן אדם לחברו תמיד צריכים את תורת רבי נחמן, לזוכרה ולקיימה, איך ללמוד תורה לשם שמיים ומתוך ענווה, ואיך להתפלל, ואיך להיות כנוע באמת, לא כנוע רק מול השי"ת בשדה, אלא להיות כנוע מול בני ביתו הוריו חביריו, כשנופל בעצבות עושה מילי דשטותא, כשעת לרקוד כמו בפורים, שמחת תורה על החתונה, או כשזקוק להמתקת הדינים, ירקוד וימחא כף בכל כוחו, כשרוצה להתעורר, ידבר עם חברו מהתכלית.

לכל דבר יש עת, זמן, ותכלית.

נגישות