דו"ח…
דין וחשבון!
'דין' פירושו העונש על סך העבירות שעבר, ו'חשבון' פירושו החשבון שהוביל לדין. אבל אם ככה היה צריך להיות כתוב ח"וד, חשבון ואח"כ דין.
הגאון רבי אליהו מוילנא מגלה, שהחשבון המדובר הוא חשבון שנעשה אחרי פסק הדין, מה זה?, עוד חשבון?
על העבירה בעצמה בוודאי שצריך לקבל עליה עונש, אבל יש עוד חשבון, מה שאפשר לעשות טוב בזמן שהלא טוב נעשה, את החשבון הזה עושים אחרי החשבון של העבירות, זה כבר חשבון אחר. העבירה גוזלת את האדם פעמיים, פעם אחת העבירה בעצמה, ופעם אחת שהתבטל מלעשות טוב. [ולמעשה ישנה עוד גזילה שלישית, והיא העצבות והיאוש שנכנס באדם לאחר שעשה דבר לא טוב]
אבל ישנה גם גזילה שהיא מצד הקדושה, לגזול ולחטוף מהזמנים הבטלים לענייני קדושה, וזאת הגזילה שלוקחים מהיצר הרע את הזמן הבטל, היא גזילה גדולה מאד, כי עיקר הענין של הלא טוב עיקר הרדיפה שהוא רודף את האיש הישראלי, היא לבטל אותו מזמנו.
וזה הוא שאמרה הבת קיסר ש'אף אנו גזלנים, רק שאתם גזלנים בגבורה שלכם, ואנחנו גזלנים על ידי חכמה', שהחכמה הגדולה היא ללמוד את פעולות האויב, ובהן להשתמש כנגדו, כמו שהוא חוטף גם אני חוטף!
