מעשה ממלך וקיסר י"ח – לטייל בים החכמה

לטיול בים החכמה יש אולי מעלה, אך כאשר עושים זאת שלא לשמה אלא רק לשום סיבה כלשהיא, לתועלתו העצמית, הרי על זה נאמר שתורה כזאת נעשית לו סם המוות.
וכן מרומז בסיפור שטייל עם אשתו בים בכדי שתהיה רגילה באוויר הים, שמא פעם יצטרכו לברוח דרך הים.
הרי היא סיבה צדדית, ועל כן לבסוף התגלגל, ומת.
והסיבה למניעת עסק התורה לשם שמים היא, כיוון שזה הבן מלך היה 'קרח' משערות, ופירושו שלא היה לו את בחינת 'חוט השערה'.
ובענין זה של 'חוט השערה' מובא מעשה, המודפס בסוף הספר 'סיפורי מעשיות', על אותו צדיק שנפל לעצבות, ובזה ששימח עצמו קצת, ממש כחוט השערה, זכה להעתיק את עצמו למדרגה גבוהה מאד בעולמות העליונים עד שאין לשער כלל [עיין שם המעשה].
וכן הוא להיפך, זה לעומת זה בצד הרע, אשר מנסה לגנוב ולהכשיל את האדם, שערה אחר שערה, לא יאמר היצר לאדם למשל להפסיק לגמרי לברך 'ברכת המזון', כי לא ישמע, אלא יאמר לו רק תאסוף את פרורים מהשולחן בזמן אמירת 'הרחמן', שהרי זה רק מנהג 'הרחמן', ולא מעיקר הברכה. אח"כ לוקח עוד חוט השערה, לפנות את הצלחות ובסוף כבר לא יאמר 'הרחמן', ובסוף כבר ינקה את השולחן באמצע הברכה בעצמה.
כי בכל פעם היצר מבקש חוט השערה ולבסוף האדם נעשה קרח משערות.
וצריך האדם להתבונן בזה, וללמוד מזה וכמו שנאמר "מאויבי תחכמני" (תהילים) שהאדם צריך ללמוד חכמת הלחימה מאויביו, ולהתחנך כל פעם ב'חוט השערה' ולא יניח את עצמו, ותמיד ימשיך בלחימה, עוד מעט ועוד מעט. אז יזכה בעזרתו יתברך לכבוש המלחמה הגדולה עלי אדמות, מלחמת האדם כנגד יצרו!