משל נפלא לפרשת עקב

מי שיראתו קודמת לחכמתו הינה משתמרת

"ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה"

אמרו חז"ל כל שיראתו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת.

מה עניין היראה לחכמה, והחכמה ליראה?

מספרים משל לפרופסור מפורסם שעבר נהר גדול בסירה.

בדרך נטפל לבעל הסירה ושאלו: האם אתה מכיר את חכמת המתמטיקה? "אינני יודע כלל מה זה ועל מה אתה מדבר", השיב בעל הסירה, שהיה מדייגי העיר הפשוטים.

אמר לו הפרופסור: "דע לך שבכך שאינך יודע איבדת רבע מחייך!"

שוב שאלו הפרופסור "ואת חכמת הפילוסופיה כן למדת? "לא למדתי זאת מעולם", השיב בעל הסירה שלא הבין לאן חותרות מילותיו.

"אז דע לך, שאיבדת עוד רבע מחייך!"

שוב שאלו הפרופסור: "ואת חכמת כוכבי השמים למדת? כך המשיך הפרופסור והמשיך…

בינתיים, נעשתה סערה גדולה על הנהר ואיימה להפוך את הסירה.

עכשיו שאל בעל הסירה את הפרופסור הנכבד: "האם למדת פעם לשחות?" ענה הפרופסור "לשחות במים לא למדתי אף פעם!"

"אם כן" – אמר לו בעל הסירה – "איבדת את כל חייך"…

הנמשל: מי שיש בו יראת שמים, יכול לשחות כנגד כל הזרמים בים החיים, וסערות של התקופות אינן מאיימות עליו, ואין כל חשש, כי חכמתו תלך לאיבוד ותרד לטמיון.

ועל ידי כך הופכת היראה שבו למשמרת כל חכמתו שבקרבו.