חינוך ילדים
נתינת חום על ידי תחושת 'יחד'
אהבה מתבטאת – בין היתר – בנתינת חום. אהבה יש בה להשרות
אווירה חמה בתא המשפחתי ובין ההורים לילדים. אין הכוונה לאהבה
סוערת בין ההורים לילדים.. שיאכלו אותו מאהבה, שינשכו אותו, שיעיפו
אותו באוויר… אין לילד צורך בדברים הללו, ואפשר שהם דווקא נובעים
מתוך כך שההורים משתמשים בילד לצרכם הם.
הילד זקוק לתחושת החום, והיא תחושת החום הפשוטה.
חום אבהי.
טפיחה על השכם…
בכל הזדמנות שהילד מגיע אליך – הנח את ידך על כתיפו ואמור לו,
"כן בני, מה אתה צריך..". תחזיק את ידו, תניח יד על כתיפו, תגלה את
אהבתך בצורה חמה וסבירה ]כמובן שלא בדגדוגים משונים..[.
וכך, ראשית כל תשבור את החייץ. מעבר לכך הילד כבר אינו צריך לכלום. פתאום תגלה שהוא שכח לשם מה הוא הגיע אליך, וכפי הנראה
הוא ייזום עוד אירועים כאלו…
אתם הולכים בדרך לבית הכנסת, תניח עליו את ידך. אם הילד עדיין
קטן, החזק את ידו ותלכו יד ביד. אתה והוא לבד. אין בעולם שום דבר
מלבד שניכם. תבין, הילד זקוק לקשר הזה!
הילד עומד לידך ומדבר איתך, בין אם הוא בא לשאול אותך דבר
מסויים או שהוא סתם משוחח איתך, תחזיק לו את היד. הנה, הוא כבר
נמצא לידך, ואין לילדים הרבה הזדמנויות שהם לידך, לכן, בידך האחת
תחזיק את ידו, וביד השניה תלטף אותו.
ולפתע תגלה דבר מענין –
אם הוא לא רגיל בכך, אם תחושת המגע הרך והחמים זרה לו, יהיה
לו קשה לו לדבר מרוב התרגשות… יהיה לו כל כך נעים וטוב, עד כדי כך
שברגעים הראשונים יהיה לו קשה לדבר.. לאחר מכן כאשר הוא יתרגל
לחמימות הזו, יהיה לו קל יותר לדבר.
ברור ומובן מאליו, שאם תלך עם הילד אחוז בידך, אבל ביד השניה
אתה מדבר בטלפון הרי שזה 'הפסד', משום שכעת אינך עמו, ומהות
הקשר ביני לבין ילדי זה רק אני ואתה – בלי טלפון…
זכור!!
האהבה מתרקמת ומתגלה על ידי פעולות פשוטות, ואין צורך
בדברים מיוחדים.
