שאלה

[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]

שלום כבוד הרב, בני בן ה-7 נתפס בגניבה, ונענש בחומרא, ועתה נודע שהוא חזר על מעשהו, כיצד מתמודדים עם המצב, כיצד מעבירים את החומרא שאסור לגעת בחפץ שאינו שלי.

תשובה

[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]

החינוך לרתיעה מרכוש שאינו שלי חשוב שיעשה בגיל הצעיר יותר, בגיל הצעיר ההרגל נספג יותר מהר ויותר חזק.

אמנם במקרה האמור עדין לא מאוחר, ולכן יש להעניש שוב בחומרא, ולאחר מכן מתמקדים בחינוך של 'לא לקחת בלי רשות', 'לא לגעת ברכוש של הזולת', וכד' על ידי סיפורים ומאמרים וכדלהלן.

א. לילד המדובר יש להסביר באופן פרטי (כמובן במרחק זמן מהארוע) את חומרת המעשה מדברי חז"ל, וכן 'מה ששנאוי עליך אל תעשה לחבריך', וכן בחלק המצפוני והרגשי באשר קורה לנגנב, וכן מהחלק של שמא 'יפורסם הדבר' ח"ו וכמה בושה תהיה לו וכו'.

ב. יש להרחיב ולדבר בסיפורים כלליים, ולימוד ספרים של בין אדם לחברו העוסקים ברכוש הזולת, שעת הלימוד בשלחן שבת על הסדר.

ג. יש מלעשות עסק מכל ארוע של 'גניבה' על ידי השבת הגניבה מכספים שיש לילד או על ידי מבצעים שיעשה ויחסוך מכספו על מנת להשיב, וכן שיעשה תשובה והתבודדות על כך, ועוד יבקש סליחה מה 'נגנב', בכתב ובעל פה, באופן שיבין ויפנים שקרה פה משהו, 'יש כאן עבירה'.

יש להזכיר שאין לנקוט בלשון של 'גנב', 'גניבה', 'גניבות' וכו', אלא 'לקיחת ממון שלו/שלי' וכדומה.