סגולת אמירת תהילים באלול

כתב במטה אפרים (סי׳ תקפ״א סעיף ח) 'נוהגין בכל יום של ימי החול מראש חדש אלול ואילך, אחר התפלה אומרים בצבור עשרה מזמורים תהילים, ומתכוונים לגמור כל תהילים שני פעמים קודם ראש השנה. והיא עולה [מנין פרקי התהילים] כמנין כפ״ר. ומתחילין אחר ראש חדש כדי לומר יהי רצון המסודר אחר אמירת תהילים בשלמות עם התחנונים. ובימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכפורים אומרים יותר מעשרה מזמורים בכל יום בכדי לגמור כל תהלים פעם שלישית קודם יום הכפורים' עכ״ל. והובא דבריו במשנה ברורה (סי׳ תקפ״א סק״ג).

בענין מעלת תהילים כתב רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ע"ג) "מי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהילים, כי אמירת תהילים מסוגל לתשובה".

וכפי שהוא מבאר שם, שדוד המלך אמר את פסוקי תהילים "בהתעוררות גדול מאד וברוח הקודש, עד שכל אחד ואחד, כפי מה שהוא, יכול למצוא את עצמו בתוך ספר תהילים, ולזכות לתשובה על ידי אמירת תהילים".

ומקשה רבי נחמן (שם באותה תורה) "והנה הכל חפצים ליראה את שמך, ואף על פי כן לאו כל אדם זוכה לעשות תשובה".

כלומר, בעומק ליבו, חפץ כל אדם להתקן, להתקרב לטוב ולקדוש, ולהתקשר לבוראו. מדוע, אם כן, לא רבים זוכים לכך בפועל?

ומתרץ רבי נחמן: "כי יש אחד, שאין לו התעוררות כלל לתשובה, ואפילו מי שיש לו התעוררות לתשובה, אינו זוכה להגיע אל האות והשער של תשובה השייך לו, ואפילו אם מגיע לשם, יכול להיות שהשער של תשובה סגור, ומחמת כל זה אין האדם זוכה לתשובה".

ראש ישיבת טשעבין הגרב״ש שניאורסון זצ"ל היה אומר לתלמידיו להקפיד לומר העשרה מזמורים בציבור דוקא לאחר התפילה, בהטעימו, שגם במנהג זה מצא היצר הרע מקום להחליש את הציבור, ומושכם מיד לסיים את תפילתם, באומרו שאין זה מעכב לומר בציבור דווקא, והם יאמרו אחר כך, אבל אלו שאומרים התהלים צריכים להבין את גודל החשיבות בדבר, כי באופן שאינו מחשיב את אמירת התהילים אזי אינו מרגיש את ההתעוררות המיוחדת לחודש זה, עכ״ד.