ארבעת המינים

נאמר בתורה: "ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל".

וקבלו חכמינו, זכרונם לברכה, הלכה למשה מסיני:

"פרי עץ הדר"- זה אתרוג.           "כפות תמרים"- זה לולב.

"וענף עץ עבות"- זה ההדס.          "וערבי נחל"- זה ערבה.

א.         בכל יום מימי חג הסוכות (חוץ משבת) נוטלים ארבעה מינים: אתרוג אחד, לולב אחד, שלושה הדסים ושתי ערבות, מי שרוצה יכול להוסיף בהדסים, וכך הוא מנהג תימן.

ב.         אוגדים (קושרים) את הלולב עם שלושה הדסים ושתי ערבות.  לכתחילה יש לאגוד אותם מערב יום טוב.

ארבעת המינים מסמלים ארבעה סוגי אנשים בעם ישראל, וזה שאנו אוגדים את הלולב

אנו מראים שאנו רוצים באחדות עם ישראל.

ג.          מצות נטילת לולב בכל יום מימי חג הסוכות (חוץ משבת), ומברכים פעם בכל יום. זמן המצוה הוא ביום, החל מזריחת השמש ולא בלילה.

ד.         כיצד מברכים על הלולב?

נוטל את הלולב בידו הימנית, ומברך מעומד: בא"ה אמ"ה אקב"ו על נטילת לולב, וכן    ברכת "שהחינו".

לאחר הברכות נוטל את האתרוג בידו השמאלית, וצריך לחבר אותו עם הלולב כשהוא

בידיו. ומנענעים את ארבעת המינים לארבע רוחות השמים.

ה.         ברכת "שהחינו" מברך רק ביום הראשון, אם שכח יברך ביום השני. וכשחל יום טוב

ראשון בשבת, שאין נוטלים בו לולב, מברך "שהחינו" ביום השני.

ו.     הצדיקים הגדולים שידעו מהו סוד נטילת ארבעת המינים, וכמה גדול כוחם להגן על עם ישראל ועל העולם כולו, יכלו לבלות שעות שלמות בנענועים, והיו שאף נצרכו להחליף מדי יום את ארבעת המינים מרוב שנהרסו מהנענועים, ויש לדעת ולהבין מה הם הארבעת המינים, ומהם הנענועים, וסוד אגידתם.

כפי שהוזכר למעלה, האתרוג, מסמל את הצדיקים שיש בהם מצוות ומעשים טובים, כאתרוג שיש בו טעם וריח, והלולב שיש בו טעם בעץ אך אין בו ריח, מסמל את היהודים שיש בהם תורה ובלי מעשים טובים, וההדס שיש בו ריח את מי שיש בו מעשים טובים ואין בו תורה, והערבה את אלו שאין בהם מאום לא תורה ולא מעש"ט, ואת כל אלו מאגדים-מאחדים, ומנענעים לכל רוחות השמים להגן עלינו מכל נזק שיבוא מכל כיוון ורוח.