לתרומת דמי אושפיזין – סעודת אביון תלמיד חכם לחג לחץ כאן.
העתקנו כאן מעט ממצות ומנהגי חג הסוכות הנוגעים לכל שנה, ובפרט אקטואלים לשנה זו.
ארבעת המינים
- נצטווינו בתורה לקחת בחג הסוכות את ארבעת המינים, על פי קבלת חז"ל הם אתרוג הדסים לולב וערבות.
- ביום טוב ראשון המצוה ליטול את ארבעת המינים הם מהתורה, ואילו בשאר הימים נוטלים עקב תקנת חכמים זכר לבית המקדש.
- ליתר פרטי והלכות ארבעת המינים, הקדשנו על כך מאמר מיוחד, לקריאה לחץ כאן.
סוכה
- נצטווינו בתורה על ישיבה בסוכה כל שבעת ימי החג, כפי שאמרו חכמים כל שבעת ימים עושה אדם סוכתו קבע ודירתו עראי.
- הסכך נקרא על שם שמגן מן החמה, ועל כן צריך להניח כל כף עד שתהיה הסוכה צלתה מרובה מחמתה. ואם היתה חמתה מרובה, פסולה מן התורה, שהרי אין כאן סכך. ולכתחילה צריך שיהיה הסיכוך קל כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים הנראים בלילה. ומכל מקום אם היתה מעובה כמין בית אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה, כשרה.
אבל אם היא מעובה כל כך עד שאין הגשמים יכולים לירד בתוכה אפילו כשיורדין גשמים מרובים, ואם כן הוי כעין בית, ופסולה משום גזרת בית.
- דין דפנות הסוכה, למצווה מן המובחר שיהיו ארבע דפנות שלמות, ומעיקר הדין מספיק לה ב' דפנות המחוברות זו לזו בזווית [כמו האות ר'], ועוד אחת בשיעור 'טפח מרווח', רחוקה מאחת הדפנות בצידה האחד קצת פחות מג' טפחים, ומצידה השני-קנה, העומד בריחוק ד' טפחים, ועליהן [על הקנה והטפח] מונח עוד קנה, שנראה כצורת הפתח.
אושפיזין
- אושפיזין פירושו 'אורחים', פנים חדשות של "אושפיזין עלאין קדישין" והם נשמות שבעה אבות, אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד, אשר לפי בעלי המקובלים יבואו בימי חג הסוכות לבקר ולראות כל איש חסיד וצדיק בסוכתו, כל אחד ביום אחד מימי סוכות.
- כדי לזכות לראות בהוד זיו אושפיזין הרוחניים מצוה להזמין שבעה אורחים (אושפיזין) גשמיים והם עניים מהוגנים בני תורה לסמוך על שלחנו איש אחד בכל יום מימי החג.
- שורש המנהג הזה לקוח מהזוהר הקדוש (אמור ק"ג: ק"ד.) וזה לשונו:
"בשעתא דבר נש יתיב במדורא דא (בסוכה) דמהימנותא, שכינתא פרסא גדפהא (תפרוש כנפיה) עליה מלעילא ואברהם וחמשא צדקייא אחרנין ודוד מלכא שווין מדוריהון עמיה וכו'. ובעי בר נש למחדי בבל יומא ויומא באנפין נהירין באושפיזין אלין דשיירין עמיה וכו', רב המנונא סבא כד הוי עייל לסוכה הוי חדי וקאים על פתורא וקאים על רגלוי ומברך ואומר בסוכות תשבו. תיבו (שצו) אושפיזין עילאין תיבו, תיבו אושפיזין מהימנותא תיבו וכו'. ובעי למחדי למסכני (עניים), מ"ט בגין דבחולקא דאינון אושפיזין דזמין דמסכני הוא, וההוא דיתיב לזמין אושפיזין אלין ולא יהיב לון חולקהון כולהו קיימי מיניה ואמרין 'אל תלחם את לחם רע עין' .
תרגום חפשי של דברי הזוהר הקדוש:
בשעה שבן אדם יושב במדור זה של האמונה [בסוכה], השכינה פורסת כנפיה עליו מלמעלה ואברהם וחמישה צדיקים אחרים ודוד המלך מייחדים את מקומם בסוכה וכו', וצריך האדם לשמוח בכל יום ויום בפנים מאירות, באלו האורחים ששורים איתו וכו', רב המנונא סבא כאשר היה עולה לסוכה היה שמח, …ועומד על רגליו, ומברך ואמר 'בסוכות תשבו', שבו אורחים עליונים שבו… וצריכים לשמח את העניים. מהו הטעם. הוא משום שחלקם של אלו האורחים [שבעת הרועים] שהזמין לסעודתו, שייך לעניים. ואותו היושב בצל הזה של האמונה, ומזמין האורחים העליונים האלו, אורחים של האמונה, ואינו נותן להם חלקם מן הסעודה, דהיינו לעניים, כל האורחים עומדים ממנו, ואומרים אל תלחם את לחם רע עין וגו'.]
- סדר האושפזין, כפי המקבובל בשם האר"י: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף, דוד.
- כתב השל"ה, הובא בילקוט יוסף, שכשיכנס לסוכה יזמין בפיו לצדיקים העליונים, כי זו תפארתם, וכך היה נוהג רב המנונא סבא כמבואר בזוהר הקדוש.
- כתב השל"ה, הובא בילקוט יוסף, שאם אין לו או שאינו יכול להביא עני סביב לשולחנו, ישלח לעניים בביתם.
- אם גם אתה חפץ לשמח את האושפיזין, ולהזין סעודת תלמיד חכם לחג, לחץ כאן ונבצע זאת בשבילך.