parallax background

סיפור ט”ו באב

תיאור ציורי של יום ט”ו באב כפי שנחגג בפעם הראשונה במדבר סיני

השנה – 2487 לבריאת העולם
מקום – חלקת בית הקברות – מדבר סיני

ליל יום התשיעי לחודש החמישי [תשעה באב]

הלילה אבא לא ישן אתנו באהל, הוא יעביר אותו בתוך חלקת הקבר בבית הקברות ענק המימדים, כאן בלב מדבר סיני, ואנחנו נשפוך שיחה ותפילה לה’ כל הלילה.
תחילת כרייתו של בית הקברות לפני כ- 40 שנה, אחר ששבו המרגלים ששלח משה רבנו לתור את ארץ כנען, ודברו לא טוב על ארץ חמדה וילונו העם על ה’, אז נגזרה הגזרה הנוראה, שכל איש הנמצא באותו זמן מבן עשרים שנה ומעלה לא יזכה להיכנס ולירש את ארץ כנען, הם ימותו כאן במדבר, ואנחנו הבנים שלהם נירש.
מאותה עת והלאה, בסיבת החטא, פסקה הנבואה הברורה מפי משה רבנו, ואין הקב”ה מתגלה אליו אלא בחזיון.
אבי בשעת הגזירה היה על גבול גיל העשרים, כרה לו קבר גם הוא, ומי יודע…
כל שנה ביום התשיעי לחודש החמישי נכנסים כל האבות לתוך החפירות הלחות, עטופים בתכריכים ובטליתות, חלק קמים לבוקר וחלק נשארים שם, עד לזמן התחיה.

בוקרו של יום

שמחה מהולה בבלבול.
כולם קמו מן הקברות, אף אחד לא מת, האם תמה לה הגזרה?
מיד התעורר ויכוח בין החכמים, שמא חל בלבול ביום, אולי היום הוא שמיני או שביעי לחודש. לעת עתה ברוך השם אבא אתנו ואנו שמחים ומשתעשעים איתו, לפחות עוד יום אחד

ליל חמשה עשר לחודש החמישי [ט”ו באב]

כאן במדבר לא רואים את הירח, כיוון שמאז שיצאו אבותינו ממצרים אנו מוקפים בענני הכבוד המגינים עלינו מפגעי המדבר, חכמי העדה שלחו שליחים חוץ לעננים לראות מה מצב הירח.
הבשורה בפיהם -‘הירח מלא’, זהו סימן מובהק שכבר הגיע אמצע החודש, ואכן כן הגזירה בטלה, אבא יזכה להיכנס אתנו אל ארץ כנען – ארץ חמדה!

בוקרו של יום

כל השולחנות בכל רחבי המחנה ערוכים כביום השבת, אווירת חג. זה עתה נתבשרנו שנבואתו של משה רבנו חזרה למקומה, ה’ יתברך חזר לדבר אתו פנים אל פנים ממש כמקדם.
מחולות ושירים שכאלה אי אפשר לתאר במילים!
‘הטוב, הטוב, הטוב…’

למסירת פדיון נפש
נגישות