סיפור לפרשת ואתחנן

״ושננתם לבניך ודברת בם"

רש״י: לבניך – אלו התלמידים, שהתלמידים קרויים בנים.

פנה יהודי בעל בעמיו, אל ראש ישיבת טלז, הגאון ר' אליעזר גורדון, ואמר: ״איש עשיר אני, וכעת הגיע בתי לפרקה.

מחפש אני כחתן את הבחור הטוב ביותר בישיבה, ויש באפשרותי לספק לו את כל צרכיו, על מנת שיוכל להמשיך ולהגות בתורה גם לאחר חתונתו.

אנא, אמור לי מיהו הבחור הטוב ביותר מבין מאות התלמידים!״

ענה ר' אליעזר במאור פנים: ״שמע נא, ידידי, יש לי ארבע מאות תלמידים, וכולם טובים ביותר. אתן לך חדר ומזון למשך כמה ימים, שב באולם וצפה על התלמידים, כך תוכל להיווכח בעצמך מיהו הבחור שאתה חפץ לקחתו כחתן לבתך״.

וכך היה, האיש השתכן בישיבה לכמה ימים.

לאחר שלשה ימים של התבוננות, פנה אל ראש הישיבה. הוא הצביע על הפינה השמאלית, ואמר: ״שם בסוף יושב בחור מיוחד בימינו!״

״הו, יש לך טביעת עין טובה!״ השיב ר' אליעזר, ״אך יש לבחור זה בעיה קטנה…״

״מהי הבעיה?״ שאל העשיר בחשש.

״הבחור הזה הנו בני היחיד!״ השיב הרב.

״לא נעים, אינני ראוי להשתדך עם ראש הישיבה״, אמר האיש.

״אם כן, שב עוד כמה ימים, ובחר לך בבחור אחר!״ הציע ר' אליעזר.

לאחר שלשה ימים נוספים, שוב פנה האיש אל הרב ואמר לו: ״הנה, בפינה הימנית יושב בחור חמד והוגה בתורה״.

״יפה אמרת!״ התפעל ראש הישיבה, ״זהו אכן בחור שעדיו לגדולות, אלא שיש לו בעיה מסוימת.. זהו בני היחיד!״ ענה ר' אליעזר.

התפלא האיש, אך המשיך לתור אחר בחור נוסף.

אך דברי ראש הישיבה חזרו על עצמם גם בפעם השלישית.

כעת לא התאפק העשיר, ושאל את ר' אליעזר בפליאה: ״הרי בן יחיד הוא אחד במשפחתו, איך יתכן שלראש הישיבה יש שלשה בנים יחידים?!״

״לא שלשה בנים יחידים לי״, הסביר הרב בחיוך, ״יש לי ארבע מאות בנים יחידים, כל אחד מתלמידי אהוב ויקר לי כבן יחיד!״