סיפור לפרשת כי תבוא

לא עברתי ממצוותיך

סיפר הגר״א רוט: ״פעם אחת הייתי נוכח בבית משפט ולמדתי שם לימוד גדול. היה זה בית משפט לענייני תעבורה והחשוד הובא למשפט בגין שעבר על פס לבן עם מכוניתו.

״מדוע עברת על הפס הלבן״? שאל השופט את האיש.

וזה החל להצטדק ולטעון טענות מטענות שונות. השופט האזין לדבריו של החשוד ולאחר שסיים להרצות את טיעוניו הוא פונה אליו ושואל: ״תהיינה ההצטדקויות שלך אשר תהיינה אני חוזר ושואל: ״הרי יש כאן פס לבן וכיצד חצית אותו״?

והנאשם ממשיך בשלו: ״אבל זה שנסע לפני הפריע לי…״ השופט דופק בפטישו על השולחן שלפניו ואומר: ״בוא נתחיל מהתחלה…״ הוא מושיט את ידו אחורנית לעבר הקיר ושואל: ״הנה, יש כאן קיר, מה היית עושה אם הקיר הזה היה מוצב בכביש, האם היית נוסע על הקיר״?

הנאשם לא קלט עדין את כוונת השופט והשיב: ״כבוד השופט, כיצד באפשרותי לחצות את הקיר?! וכי יש מישהו בעולם המסוגל לחצות קיר״?!

בשלב זה הסתובב השופט בחזרה אל שלחנו ופנה אל החשוד בסבר פנים חמורות: ״ישמעו אזניך מה שפיך מדבר; החוק אוסר לחצות פס לבן, והרי שהפס הלבן היה צריך להיות אצלך בבחינת קיר, ובדיוק כמו שא״א לחצות קיר, כך גם היית צריך לנהוג כשהגעת לפס הלבן".

״אני״ סיפר הגר״א רוט: ״לקחתי את הדברים ללבי ושאבתי מהם פרק מוסר מאלף; אם השופט פסק שפס לבן הוא בבחינת קיר שא״א לעבור ולא היה מוכן לקבל שום תירוץ, א״כ גם בחייו של היהודי שומר המצוות יש דברים שצריכים לשמש בעבורו כפס לבן, או יותר נכון כפס אדום שא״א לחצות…!