סיפור לפרשת מסעי

"לא תחניפו את הארץ"

סיפר הגאון רבי גרשון לפידות זצ"ל: כאשר הקיסר וילהלם היה אמור להגיע לביקור בירושלים, הכינו לכבודו שלושה שערים, האחד בשער יפו, שם עמדו המוסלמים לקבל את פניו, השני בשכונת מחנה יהודה ליד בית הספר אליאנס, שם עמדו הנוצרים לקבל את פניו, והשלישי במוצא, שם עמדו היהודים לקבל את פניו.

לפי התוכנית היה אמור הקיסר להגיע מחיפה ברכבת לעבור תחילה דרך שער יפו ומשם למחנה יהודה ומשם למוצא.

אך בסופו של דבר, הקיסר לא הגיע מחיפה אלא מיפו לירושלים, ולא ברכבת אלא רכוב על סוס.

יצא אפוא, שהיהודים היו הראשונים לקבל את פניו.

הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל יצא אחד עם החכם באשי ואדון ענתבי מעסקני עדת הספרדים, לקבל את פני הקיסר וספרי תורה בידיהם.

בראות אותם הקיסר עם ספרי התורה, קד קידה, אך לא ירד מסוסו, לאחר מכן שלח הקיסר לכל אחד ממקבלי פניו מדליה של זהב.

כולם לקחו את המדליה אך רבי שמואל החזירה לשולחיה.

הבין הקיסר שרבי שמואל מסרב לקבל את המדליה מחמת צורת שתי וערב החקוק עליה. לכן שלח לו תמורת זה חמישים לירות זהב טורקיות, אך גם אותם לא אבה לקבל ושלחם בחזרה.

הדבר חרה בעיני הקיסר ושלח לקרא לו.

כאשר הגיע רבי שמואל אמר לא הקיסר: יכולתי להבין שהמטבע חקוק עליה צורת שתי וערב שלחת חזרה אבל חמישים לירות מדוע החזרת?

ענה לו רבי שמואל, "כאשר יצאנו לקראתו וכיבדנוהו עם ספר תורה בידינו, ואתם לא ירדתם מן הסוס ליתן כבוד לתורת ה', הרגשתי חובה למחות לכבוד ה' ותורתו וזוהי הסיבה להחזרת הכסף".

הדבר מצא חן בעיני הקיסר, הושיט ידו לר' שמואל ואמר לו, "אתה יהודי הגון".