סיפור לפרשת קורח

"שכר הוא לכם חלף עבודתכם"

מעשה במלך, שחפץ היה שיציירו לו ציורים נאים ביותר על קירות הטרקלין הגדול שבארמונו.

לכן, ישב והגה רעיון, הוא לא יזמין צייר אחד לארמונו, הוא יזמין את ארבעת הציירים הטובים ביותר. כל אחד מהם יצייר קיר אחד בציור שונה מרעהו, ובאופן זה יראו בארמון ציורים שעדיין לא ראתה עין עד כה.

ואמנם, לאחר חיפוש מדוקדק, נבחרו ארבעה מגדולי הציירים של התקופה, והם הובאו ממרחקים לארמון המלך. המלך תאר בפניהם את המשימה הגדולה, והוסיף ואמר שאם יצליחו בתפקידם וציוריהם יהיו יפים ביותר, גם שכרם יהיה רב ביותר, כפי שרק מלך מסוגל לשלם למי שהוא מרוצה מעבודתו.

שלושה מבין הציירים ניגשו במרץ למלאכתם והשקיעו את מיטב מאמציהם וכישרונותיהם כדי להוציא מתחת ידם את הציורים היפים ביותר שביכולתם להוציא.

לעומתם, הצייר הרביעי, שלא חפץ להתאמץ בעבודה, הגה רעיון. הוא קיווה שהמלך יהיה מרוצה מהרעיון המקורי שלו, למרות שלא הושקע בו עמל כלשהו, ויעשירו בעושר רב עבור הרעיון עצמו. אותו צייר הזמין מראה, שכיסתה את כל הקיר הרביעי, ובמראה זו השתקפו כל שלושת הציורים האחרים.

שלושת הציירים עמלו והשלימו את ציוריהם, והצייר הרביעי השלים את התקנת המראה…

המלך הגיע לאחר סיום העבודה לטרקלין, בחן את כל ארבע העבודות בדקדוק וקבע שלמחרת, בשעה מסוימת, יתייצב כל צייר ליד הקיר שעבד עליו, והמלך יתן לו את שכרו.

ואמנם, בשעה היעודה הגיע המלך והושיט לכל אחד מארבעת הציירים מעטפה חתומה, הציירים הודו למלך וניתן האות לפתוח את המעטפות. צייר אחד פתח את המעטפה, ואמנם הייתה בה המחאה בסכום גבוה ביותר, וכן אצל השני והשלישי.

כולם ציפו לפתיחת המעטפה של מתקין המראה.

כולם היו סקרנים לדעת מהו הסכום שהמלך החליט להעניק לו על רעיונו.

והנה הצייר פתח את המעטפה, חיפש בה המחאת כסף, אולם במקומה מצא מכתב, שבו היה כתוב, הנני מודה לך על המראה שבה רואים את שלושת הציורים האחרים.

בוודאי ראית במראה גם כיצד הענקתי המחאות עם סכומים גבוהים לציירים שעמלו לצייר את קירות ארמוני. ההמחאות הללו, שהשתקפו בראי, הן יהיו שכרך.