סירוב

שאלה


לכבוד הרב, בני בן ה-14, פעמים כאשר רוצה ללכת עם חבריו לאיזו נסיעה, כאשר נתקל בסירוב יש לו ממש קושי גדול לקבל את הסירוב, וטוען טענות עם הרבה הרבה רגש, ומה שהיה נגמר לפני תקופה ב’לא’ פשוט, כעת הופך לדיונים שלמים, כיצד מתמודדים? תודה רבה.

תשובה


תגובת הנער, הינה אופיינית לבני גילו, שכן הוא מפתח עצמאות מחשבתית. לכן כדאי להתדיין עמו, אך לאחר שהבהרנו את עמדתנו.

בשולי הדברים:

מאז שהילד קטן, אנו רגילים להחליט בשבילו, מה סוג הממרח בסנדוויץ’, ועד לשעת השינה וכדומה, וללא אומר. אך חשוב לזכור, שבגיל הנערות מציאות זו משתנה יותר ויותר ומשום כך, אמנם אמנם עדיין אנחנו מחליטים בשבילו, אך חובה עלינו לעשות זאת בצורה מכובדת ובכובד ראש, ובנוסף לגלות ענין בדיוניו.

ככל שנהיה בטוחים בעמדתנו, כך יקל עלינו לדון עמו, באופן נינוח, על הנושא בו הוא אינו מרוצה, בלא לראות בכך קריאת תיגר, על סירובנו למלאות את משאלתו.

 

לשיתוף המאמר:

[addtoany]

 

 

למסירת פדיון נפש
נגישות