ממתי ועד מתי, סליחות אלול תשפ"ב – תשרי תשפ”ג
בשנה שלנו אלול תשפ"ג, 2022 למנינם, מתחילים באמירת הסליחות מיום שני, ב' לחודש אלול (29,8,2022) למנהג בני ספרד ותימן, ולפי מנהג בני אשכנז מתחילים ממוצאי שבת פר' כי תבוא, 18,9,2022 למנינם.
את הסליחות אומרים עד יום כיפור.
העתקנו כאן מעט הלכות מענין הסליחות, לכל שנה ובפרט לשנה זו – עידן הקורונה.
סגולה לבריאות איתנה
היה נוהג האר”י הקדוש בכל ערב ראש השנה לעשות פדיון באופן זה, בערב ראש השנה היה מונה ק”ס פרוטות מנין צל”ם, והיה שומרם, ובערב יום כיפור היה עושה הפדיון ושומרם, ובערב סוכות מחלקן”.
שורת המחץ נתונה לסוף דבריו המרטיטים: “העושה פדיון זה באופן זה באופן זה בודאי שמשלים שנתו”, אם גם אתה חפץ בתעודת ביטוח זו מהאר”י הק’ לחץ כאן.
סדר אמירת סליחות
סליחות ותקיעה בשופר
א. “התקינו חכמינו ז”ל שיהיו תוקעים [בשופר] בראש חדש אלול, וכל החודש, כדי להזהיר את ישראל שיעשו תשובה, שנאמר ‘אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו’ (עמוס פרק ג’ פסוק ו’) ו[כן] [ב]כדי לערבב השטן, וכן נוהגים באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפילה… ומנהג אשכנז כשחל ראש השנה ביום חמישי או שבת אז מתחילין ביום ראשון שלפניו לעמוד באשמורת הבוקר ואומרים סליחות ותחנונים, וכשחל ראש השנה ב[יום] שני [ו]שלישי אז מתחילים ביום ראשון בשבוע שלפני השבוע שחל ראש השנה להיות בתוכו” (טור סימן תקפ”א)
והספרדים “נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכיפורים” (שלחן ערוך שם סעיף א’), “אבל בראש חדש עצמו אין אומרים סליחות ותחנונים” (משנה ברורה סעיף קטן א’), ואין הם נוהגים לתקוע בשופר אחר התפילה, אלא “שיש נוהגים בסליחות שאומרים י”ג מידות וגם קודם “תתקבל” [לתקוע בשופר] כדי לקיים דברי הכל” (כף החיים שם סעיף קטן י”ג), “ומנהג יפה הוא, ובלבד שלא תהיה הפרעה לשכנים, וכבר אמרו חז”ל כל השם דרכיו זוכה ורואה בישועתו של הקב”ה שנאמר ‘ושם דרך אראנו בישע אלקים’…” (חזון עובדיה עמוד כ”ד)
הזמן הראוי לסליחות
ב. אמרו רבותינו ז"ל כי בתחילה ברא הקב"ה את העולם במידת הדין, אך מאחר שראה שאין העולם יכול להתקיים במידת הדין, שיתף יחד את מידת הרחמים. ואמנם יש שעות שמידת הדין שולטת יותר, ויש שעות שמידת הרחמים שולטת יותר.
ובתחילת הלילה משקיעת החמה עד חצות הלילה (בערך 24:40 לפי שעון קיץ) מדת הדין שולטת, ולכן אין לומר סליחות בשעות אלו, כי הסליחות הם רחמים ורצון אל בורא עולם, ולא טוב לאומרם בשעה שמדת הדין שולטת, שנראה כאילו מתגרים אנו במידת הדין. אלא שבעיקר יש להקפיד שלא לומר קודם חצות את הפסוקים "ויעבור ה' על פניו…" שבהם אומרים אנו את שלוש עשרה מדות רחמים של הקב"ה, ולכן אפשר להתחיל את הסליחות כעשר דקות קודם חצות, ואז יגיעו ל'ויעבור' בדיוק בזמן חצות.
יחיד האומר סליחות
ג. יחיד הרוצה לומר סליחות רשאי (משנה ברורה סימן תקס”ה סעיף קטן י”ג), אלא “שאין היחיד רשאי לומר י”ג מדות דרך תפילה ובקשת רחמים, שדבר שבקדושה הם, אבל אם בא לאומרם דרך קריאה [בתורה ובטעמים] אומרם” (שולחן ערוך סימן תקס”ה סעיף ה’)
“ואם בא לאמרם ביחיד או ביהי רצון שאחר התהילים, שאומרים ובזכות י”ג מדותיך של רחמים וכו’, יאמרם בניגון ובטעמים כקורא בתורה ויגמור הפסוק כולו” (חסד לאלפים סימן קל”א סעיף ט’ כף החיים שם סעיף קטן כ”ג). וטעם הדבר “דכל פסוקא בלא פסקיה משה אנן לא פסקינן” [כל פסוק שלא הפסיקו משה אנחנו לא מפסיקים אותו] (מגילה כב.).
ושאר הסליחות “והבקשות, שהן בלשון ארמית כגון ‘מחי ומסי’, ‘מרנא די בשמיא’, לא יאמר כשאין שם מנין עשרה” (משנה ברורה סימן תקפ”א סעיף קטן ד’), והטעם משום כשאין מנין עשרה שכינה לא שורה, וצריך עזרה ממלאכי עליון לעלות את בקשתו, “ואין מלאכי השרת נזקקים לו, שאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי” (שבת יד:). אבל כשיש עשרה “אפילו שהיחיד לבדו אומר, לא אכפת, מאחר שיש ציבור עשרה” (תורה לשמה סימן מ”ט).
סליחות בבית בשידור חי
ד. עקב תקנות חירום לאור התפשטות נגיף הקורונה, נמנע מרבים מלהשתתף במעמדי הסליחות ברוב עם, ורבים שואלים האם אפשר לומר סליחות בשידור חי, ברדיו או בטלפון.
למעשה, בעיקר הדין דנו בזה פוסקי הדור, ועיקר הדין בזה למעשה הוא כך:
סליחות המועברות בשידור ישיר, יוצא בזה ידי חובה. ועונה: 'אמן', 'יהא שמיה רבא מברך', 'ויעבור' וכיוצא, הגם שהוא יחיד בביתו. והוא הדין לסליחות המועברות בשידור ישיר דרך הלווין, שעונה עמהם ללא חשש, אע"פ שיש הפרש של זמן מועט.
אולם סליחות המועברות שלא בשידור ישיר, אינו יוצא בהם ידי חובה, ואינו רשאי לענות כלל.
העתקנו לכם שני קטעי סליחות ידועים:
