עיר מקלט

כל המידע על "עיר מקלט", מה זה? למה? וכמה? בכתבה שלפניכים

"עיר מקלט", היא עיר שאותה מצווה התורה להפריש כמקום מסתור לרוצח בשגגה, נקראת גם "עיר המוּעדה" על שם ששם מתוועדים ומתקבצים הרוצחים בשגגה.

השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של גואל הדם, ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות.

מחמת הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג.

כמה ערי מקלט היו?

תשעה. שישה בארץ ישראל ועוד שלושה בעבר הירדן בחלקם של גד וראובן וחצי שבט מנשה, שקיבלו את חלקם בעבר הירדן.

איזה ערים היו?

'בֶּצֶר' בנחלת שבט ראובן, 'רָאמוֹת' בנחלת שבט גד, ו'גּוֹלָן' בנחלת שבט מנשה. שלושת אלה היו בעבר הירדן.

'קֶדֶש' בהרי נפתלי, 'שְׁכֶם' בהר אפרים, ו'קִרְיַת אַרְבַּע' (חברון) בנחלת שבט יהודה. שכם וקדש לא נכבשו מיד, ותחתיהם שימשו באופן זמני 'קריית יערים' ביהודה, ו'גמלא' בצפון ארץ ישראל.

בנוסף, כל ארבעים ושמונה ערי שבט לוי, שימשו גם כערי מקלט.

מי הולך לעיר מקלט?

רוצח בשוגג היה מגיע מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט.

מטרת הבריחה הייתה למנוע מגואל הדם לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש. אבל בתוך תחומי העיר מקלט היה אסור להורגו.

התנהלות עיר המקלט –

כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי בית דין על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו.

לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של הכהן הגדול באותה תקופה, ואסור היה להורגו ואם הרגו גואל הדם בתוך עיר המקלט חייב מיתה כרוצח במזיד.

בערי המקלט נקטו באמצעי זהירות רבים על מנת למנוע מהגולים מקרה נוסף של רוצח בשגגה.

לאחר שמת הכהן הגדול, רשאי היה הרוצח לשוב לעירו. לפיכך מסופר בגמרא שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני מזון לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם. אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט.