עשרה ניסים שנעשו על ים סוף
כתוב במדרש תנחומא על הפרשה –
עשרה נסים נעשה להם על הים:
- נבקע להם הים ונבקע כמין כפה, שנאמר )חבקוק ג', י"ד) "נקבת במטיו ראש פרזיו".
- ונחלק לשנים עשר שבילים, שנאמר: ונטה ידך על הים ובקעהו.
- ונעשה יבשה, שנאמר: ובני ישראל הלכו ביבשה.
- ונעשו כמין טיט, שנאמר (שם ט"ו) "דרכת בים סוסיך חמר מים רבים".
- ונעשו המים פרורים, שנאמר )תהלים עד, יג" ("אתה פוררת בעזך ים".
- ונעשו סלעים סלעים, שנאמר )שם, יג" ("שברת ראשי תנינים על המים".
- ונעשו גזרים, שנאמר )שם קלו, יג) "לגוזר ים סוף לגזרים".
- ונעשו ערמות ערמות, שנאמר: וברוח אפיך נערמו מים.
- ונעשו כמו נד, שנאמר: נצבו כמו נד. ויצאו להם כדי מים מתוקין מתוך מלוחין.
- וקפאו המים ונעשו ככלי זכוכית, שנאמר: קפאו תהומות.
רבי יהודה אומר: משל לאחד, שהיה מהלך בדרך והיה מנהיג בנו לפניו. באו ליסטים לשבותו מלפניו, החזירו לאחוריו. בא הזאב, נטלו מאחוריו, נתנו לפניו. ראה לסטין מאחוריו וזאב מלפניו, נתנו על זרועותיו.
אף כך הקדוש ברוך הוא לישראל. הים לפניהם ומצרים לאחוריהם, קחם על זרועותיו. התחיל מצטער, פירש עליו בגדו, שנאמר )שם קה, לט" (פרש ענן למסך". הרעיב, נתן לו לחם, שנאמר: הנני ממטיר לכם לחם. צמא, נתן לו מים, שנאמר )שם עח, טז" (ויוציא נוזלים מסלע".