פדיון נפש באסכולת מוהר"ן מברסלב
מבאר רביה”ק מוהר"ן מברסלב זי"ע במעלת הפדיון נפש (ליקוטי מוהר”ן תורה ק”פ), התורה שם מתחילה “בעניין סגולת הפדיון”, ושם מסביר רבינו איך עובד הפדיון, וכיצד מועיל נתינת מעות להמתיק ולהוריד דינים קשים ששרויים על האדם.
שהמעות הם דינים על האדם, וכשאדם לוקח את המעות ונותנם לצדקה אז הוא משליך את הדינים מעליו, ומבאר רבינו שם בארוכה עוד איך זה עובד לפי סוד ופנימיות הדברים.
ובסוף המאמר מוסיף רבינו משפט נורא “וצריך לראות שלא יהיה קמצן, שלא ישאר אצלו דינים, ולזה צריך חכמה יתרה, לדעת כמה זה צריך ליתן שלא ישאר אצלו דינים”, שאדם מהרצון לחסוך בכסף, יכול חס ושלום להשאיר דינים אצלו, כי כמה שנותן יותר כסף כך ממתיק יותר דינים מעליו.
ועוד שכסף נקרא דמים, ולכן הדמים מכפרים על דמים, שהכסף שניתן לצדקה מכפר על הדם של האדם.
ובפרט ערב ראש השנה, שעליו הזהיר רבינו ז"ל לתת פדיון נפש, כי בו נקבע תכלית כח השנה מה יהיה עמו.
חשיבות יתירה לפדיון נפש שנערך בסמוך למקום מנוחת הצדיק כפי שמבאר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רט"ו) שיש עשרים וארבע מיני פדיונות, כי יש עשרים וארבע בתי דינים ששם דנים את האדם, כנגד כל בית דין ובית דין יש פדיון מיוחד להמתיק הדין שיש שם, ורק הצדיק יכול להכנס בכל בית דין ובית דין ולהמתיק את הדינים מעל האדם הזה וכו'.
