פורים

[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]

סיפור המגילה

בשבעים שנה שהיו בין חורבן בית מקדש ראשון לבניין בית מקדש שני, שהו כל עם ישראל בגלות בארץ בבל, לשם נלקחו על ידי נבוכדנצר הרשע, ועם תהפוכות הזמן עלה לשלטון אחשוורוש שהיה שומר הסוסים אצל נבוכדנצר, וקיבל את המלוכה בגלל שאשתו ושתי הייתה בתו של נבוכדנצר.

לאחר שלוש שנים שמלך, הרג את אשתו ושתי, וחיפש לו אישה אחרת במקומה. ראש הסנהדרין באותה תקופה היה מרדכי היהודי, ולו הייתה אחיינית יתומה מאב ואם בשם אסתר, כאשר המלך אחשוורוש היה עסוק בחיפוש אחר בת זוג היא התחבאה בכדי שלא תיתפס ותילקח לבית המלך. אחר זמן סיבב ה' והיא נתפסה, נלקחה לבית המלך ונבחרה למלכה המיועדת, אך הסתירה אסתר מהמלך לאיזה עם היא משתייכת.

באותו תקופה זממו שניים משומרי המלך בשם "בגתן ותרש" להרוג את המלך, ודיברו על כך ליד מרדכי וחשבו שאינו מבין את שפתם שהייתה שפה זרה, אך מחמת שהיה ראש הסנהדרין ומתפקידו ידע את כל שפות העולם, הבין את שיחתם ושלח את אסתר שתספר על כך למלך, והמלך הוקיר לו על כך טובה.

אחר שנים גידל המלך שר בשם המן בן המדתא האגגי שהיה צאצא של עמלק, ובשיגעון הגדלות שלו ביקש מהמלך שיוציא הוראה שכולם יכרעו לו, ובאמת כולם השתחוו לו מלבד מרדכי היהודי, שהיה יושב ליד בית המלך, מחמת דאגתו לאסתר אחייניתו, ולא רק שלא השתחווה אלא הזכיר לו שהוא עבדו, (מחמת מעשה שהיה שאין כאן המקום להאריך בו). המן, שגאוותו נפגעה מהתנהגותו של מרדכי, דרש נקמה, לא רק ממרדכי אלא מכל היהודים.

פנייתו למלך להשמיד את כל העם היהודי התקבלה, ונקבע התאריך י"ג אדר לאבד את כל היהודים, ואז שלח מרדכי את אסתר להתחנן למלך לבטל את הגזרה, וצמה היא ונערותיה וכל ישראל שלושה ימים לפני שנכנסה למלך. בבואה למלך ביקשה ממנו שיבוא עמה למשתה, הוא והמן.

בנתיים בימי הצום "נדדה שנת המלך", המלך לא נרדם וביקש להביא לפניו את ספרי הזכרונות, אולי יש מישהו שעשה למלך טובה ועדיין לא החזיר לו ומשום כך אינו יכול להרדם, פתחו וגילו כתוב שמרדכי הציל את המלך מבגתן ותרש, ועדיין לא נעשה עימו מאום.

תוך כדי שקראו באוזניו מן הספר נשמע רעש מהחצר, המלך שואל מי בחצר, ועונים לו המן בחצר, והמלך מבקש שיכניסו אותו ושואלו  מה לעשות למי שהמלך חפץ לעשות לו טוב, והמן בגאוותו היה בטוח שהמלך מתכוון אליו, וענה שהמלך ייקח שר גדול שירכיב את אותו אדם על סוס שהמלך רכב עליו בהכתרתו, וילביש את בגדי ההכתרה של המלך, והשר יקרא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".

המלך בליבו כעס על המן שרוצה לחתור תחת שלטונו, ודורש את סוס ההכתרה, וכל גינוני ההכתרה, ולכן אמר להמן קח אתה את הסוס ותעשה כך למרדכי היהודי, המן נחרד על זה ונעשה להחליף את שכרו של מרדכי והמלך לא ויתר, והמן עשה כך למרדכי ברחובות העיר.

אחר שחזר ממסע הכבוד של מרדכי, וההשפלה שלו עצמו, הגיעו עבדי המלך לקחתו למשתה של אסתר, ושם במשתה התלוננה שהמן רוצה להשמיד את כל עמה, והמלך קיבל את בקשתה וביטל את הגזרה, וכעס על המן על רצונו לגזור זאת, והמלך בכעסו יצא לחצר להירגע ובאותו זמן נפל המן לרגלי אסתר וביקש רחמים, וכשהמלך נכנס ראה את המן באמצע להתחנן על נפש חשב שהמן רוצה לכבוש את המלכה בביתו וזעמו התעצם.

ובעוד המלך כועס קם אדם בשם חרבונא, ואמר למלך שהמן הכין עץ תליה למרדכי שהציל את חיי המלך, והמלך כבר התפרץ ואמר "תלוהו עליו", וכך תלו את המן ובניו על העץ.

ואסתר העיזה וביקשה מהמלך שירשה לעם ישראל לעשות לשונאיהם כאשר זממו, ולהרוג את אלו שתכננו להורגם, והמלך נתן את אישורו ובני ישראל הרגו בהם, ונחו מההרג בשונאיהם ביום י"ד באדר ולכן קבעוהו ליום שמחה, ובשושן הבירה שהייתה מוקפת חומה נחו רק בט"ו אדר ולכן קבעו שערים מוקפות חומה יחגגו בט"ו אדר.

[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]

שיעור מעניין פורים – אור האמונה

 

[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]

דיני מקרא מגילה

א. חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום זכר לנס, שהיו צועקים בימי צרתם יום ולילה, כמוזכר בתהילים  (כ"ב פסוק ג') "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי"- אף על פי שביום אקרא, בלילה לא דומיה, וכיון שהיתה צעקתם בעת צרתם יומם ולילה, כן נתקן מקרא המגילה. (לבוש סימן תרפ"ז סעיף א')

"…של לילה זמנה כל הלילה [מצאת הכוכבים עד עמוד השחר] ושל יום זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום, ואם קראה משעלה עמוד השחר יצא" (שולחן ערוך ש"ב ס"א)

ואם לא קרא מקרא מגילה של יום ועומד בסוף היום, ולפניו שתי מצוות תפלת מנחה ומקרא מגילה קריאת המגילה קודמת בין שיש שהות ביום לשתיהם ובין שאין שהות אלא לאחד מקרא מגילה קודמת שתפלת מנחה אפשר בתשלומין בערבית (כף החיים שם סעיף קטן י"ט) ואם לא קרא מקרא מגילה עד שנמשך בין השמשות יקראנה בלא ברכה משום דבין השמשות ספק לילה הוא ובמקום ספק לא מברכין משום ספר ברכות להקל (כף החיים שם סעיף קטן ט')

ב. "אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה אפילו אם התענית קשה עליו" (רמ"א סימן תרצ"ב סעיף ד') ודוקא "בהגיע זמן קריאתה בלילה משתשקע החמה דאז מתחיל זמן בין השמשות שהוא ספק מן הלילה" (כף החיים סימן תרצ"ב סעף קטן ל"ה) "ודע דשכמו שבלילה אסור לאכול קודם קריאתה הוא הדין ביום אפילו כבר התפלל שחרית אסור לאכול קודם קריאתה" (כה"ח שם סעיף קטן ל"ז) ודוקא אכילה אסור אבל "טעימה מותר.

ומכל מקום אין להקל אלא צורך גדול דהינו לחולה קצת, או מי שמתענה והתענית קשה עליו מאוד יכול לטעום קודם קריאת המגילה, ושיעור טעימה הינו כביצה פת", "ואם הוא אדם חלוש והשהייה יזיק לבריאותו ויכול לבוא לידי חולי וטעימה מעט אינו מספיק לו נראה שמותר לאכול אך יבקש מאחר שיזכירנו לקרוא את המגילה" (כף החיים שם ס"ק ל"ו, ל"ח)