פורים קטן – עד הבית מרזח צריך כוסית..
בשנה מעוברת, ימי י"ד וט"ו שבאדר ראשון, אע"פ שאין עושים בהם את מצוות הפורים, מכל מקום אסורים בהספד ובתענית, ואין אומרים בהם תחנון.
וראוי לעשות בהם קצת משתה ושמחה, בי"ד לבני הפרזים, ובט"ו לבני ירושלים, בשירות ותשבחות לה' יתברך, ויאמרו דברי תורה וחיזוק האמונה, כדי לזכות את הרבים. וכל העושים כן, תבוא עליהם ברכה.
וכמו שכתב הרמ"א בסוף הלכות פורים: (משלי טו טו): "וטוב לב משתה תמיד", והעיקר שיהיה הכל לשם שמים.
ורבנו פרץ העיד שכך נהגו רבותיו, ושכן היה רגיל רבנו יחיאל להרבות בו בשמחה ובסעודה, ולהזמין בני אדם לשמוח עמו.
לאחר ששתה העני חזר הרמ"ל ושאלו, האם תרצה לשתות יי"ש הגון וחריף יותר מהראשון? וכמובן שהשיב העני בחיוב, והוליכו למקום שמייצרים יי"ש חריף ומשובח ביותר ונתן לו מהמובחר ביותר, ושתה העני להנאתו.
אח"כ שאל העני את הרה"ק, מפני מה לא לקחת אותי מיד לבית היוצר, מה ה'עניין' לתת לי בתחילה כוס ממין פשוט ורק אח"כ אותו יי"ש משופרא דשופרא? השיבו הרה"ק: ברצוני היה לגרום לך הנאה וקורת רוח קודם ביאתך לשם, שאף ב'דרכך' לשם תהיה שבע וטוב לב.
סיים ה'דברי חיים' ואמר, הגם שנודע מספה"ק שהימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור ובכל שנה ושנה נתעורר הנס, ובוודאי יעשה לנו השי"ת ניסים בפורים הבא עלינו, אמנם כדי להפיס דעתנו נתן לנו השי"ת כעת פורים קטן, שגם היום נתעורר הנס.