פסח שני

ביום י"ד באייר, חל "פסח שני", הנקרא גם בשם "פסח קטן", שכשמו כן הוא הינו חג פסח, אך לא הפסח הרגיל אלא פסח משני וקטן.

ולמי מיועד פסח שני?

פסח שני יועד לאלו שלא קיימו את החג הראשון, מחמת אונס כל שהוא, או אונס של טומאה, או ששהו בחג הראשון במרחק מירושלים, ולא יכלו לקיים את חג הפסח הראשון, להם תיקנו את פסח שני, שיהיה להם אפשרות תיקון.

מנהגי פסח שני

הלכות ומנהגי פסח שני,

ישנם מספר דינים והלכות שבהם שונה פסח ראשון מפסח שני, שבפסח הראשון אסור שישהה חמץ בבית, ונאסר באיסור "בל יראה ובל ימצא", ואילו העושה פסח שני מותר שישהה חמץ בביתו, למרות שלאכול חמץ אסור (לעושה פסח שני בלבד) אף בפסח שני.

ישנם עוד מספר דינים המפורטים במשנה (פסחים, פרק ט', משנה ג'), וברמב"ם (הלכות קרבן פסח, פרק י', הלכה ט"ו), שבפסח ראשון יש לומר הלל באכילתו ובפסח שני אין חיוב לומר הלל באכילתו.

טעם ייסוד פסח שני

הטעם שייסדו את פסח שני, שכשהיו בני ישראל במדבר אחר יציאתם ממצריים, נצטוו מפי הגבורה לקיים את קרבן פסח, ובסדר עשייתו מפורש "כל טמא לא יאכל בו", שאסורה ההשתתפות בקרבן פסח לטמאים.

ובאותו זמן, היו מספר יהודים שהיו טמאים בטומאת מת, ומחמת כן לא יכלו לקיים את מצוות קרבן פסח, כזכות שלא התאפשר להקריב למי שהינו טמא.

ישנם מספר דעות מי היו אותם אנשים, אם היו אלו שנשאו את נדב ואביהוא, או את ארונות השבטים.

ואנשים אלו ניגשו לפני משה רבינו, והתחננו לפניו "למה נגרע מלהקריב את קרבן ה'", שהיו מלאים אכזבה וצער על אי יכולתם להקריב את קרבן ה', ואת כאבם שפכו לפני משה רבינו, למה איננו יכולים גם לזכות לקיים את קרבן פסח?

ומשה רבינו הלך ואמר את טענתם לפני ריבונו של עולם, והקב"ה נענה לבקשתם וטענתם, וציווה על הקרבת פסח שני, שמי שהיה טמא או אנוס מסיבה אחרת, יכול לקיים פסח שני, שהוא חג פסח לא במועדו הרגיל בט"ו ניסן, אלא חודש לאחר מכן בי"ד באייר.

מורינו הרב רבי נתן מברסלב זיע"א, תלמידו הגדול של רביה"ק מברסלב זיע"א, מבאר (בספרו ליקוטי הלכות, הלכות ברכת הפירות, סעיף ט"ז), את סוד ופנימיות פסח שני, שבאמת יש קושיא גדולה, מה הפירוש פסח שני? למה אין סוכות שני, שבועות שני, למה רק פסח יש פסח שני?

ומבאר על פי דרכו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, שרואים מכאן מה כוח צעקת אמת ובקשה מעומק הלב.

שאותם יהודים טמאים, היו טמאים ולכן לא יכלו להקריב קרבן פסח, ושאלתם למה איננו יכולים להקריב הייתה לכאורה לא במקומה, אינכם יכולים להקריב מחמת שאתם טמאים, ואם כן מה שאלו?

ויותר מכך מה הייתה התשובה?

ומדוע התחדש בגללם פסח שני, דבר שאין לו דוגמא ועניין מקביל כלל?

בגלל,

שאותם יהודים היו טמאים, וידעו הם שאינם יכולים להקריב קרבן פסח,

אבל,

אבל הם צעקו, הם רצו,

הם רצו להקריב קרבן פסח, הם לא נאנחו אנחת רווחה (סמויה או גלויה) כששמעו שאינם יכולים להקריב פסח, הם צעקו ובכו "למה נגרע", אנחנו רוצים גם לזכות להקריב פסח, ולא התייאשו ואמרו "טוב אם אי אפשר אז לא", אלא למרות שאי אפשר עדיין הם רצו, למרות שלא היה מציאותי כלל עדיין הם בכו.

והתשוקה הבוערת שלהם לקרבן פסח, הולידה מושג חדש ביהדות, "פסח שני", חג חדש שנוצר מתשוקתם למרות שאי אפשר, מהרצון מול חומות שהיו נראות בלתי מונצחות, והרצון החזק הזה, הרצון הלא הגיוני, חידש חג בישראל.

מנהגי פסח שני

יום י"ד באייר, יום חג פסח שני, נחשב ליום טוב קטן בעם ישראל, אין אומרים בו תחנון, ונחשב לכצת יום טוב.

בימינו יש נוהגים לאכול מצות ביום פסח שני, זכר לחג פסח שני.

ויום זה מקובל כיום מסוגל לקיבול תפילות, כמו שביום זה נענתה תפילתם של אותם יהודים קדושים שהיו טמאים, אף שהייתה תפילה לא הגיונית, כך מסוגל יום זה לקיבול תפילות, הנאמרות בשוועה ורצון אמיתי.