parallax background

פרשת השבוע – פרשת בהר בחוקותי

פרשת בהר

שבת לה’

“ושבתה הארץ שבתה לה'”

השביתה שמשביתים את האדמה זה טוב לאדמה, כמו שמקובל שזורעים שנה ומניחים לאדמה שנה, או עובדים שנתיים ומניחים שנה, כי המנוחה טובה לאדמה, שזה מחזק אותה שתוכל להוציא פירות טובים יותר.

וגם שמניחים לאדמה בשנה השביעית, שנת השמיטה, זה טוב ומבריא את האדמה.

ואומר הרב הקדוש ר’ לוי יצחק מברדישטוב זיע”א בעל ה”קדושת לוי”, שנכון אמנם שהמנוחה טובה לאדמה, אבל אנו מניחים לאדמה בשנה השביעית לא כי זה טוב ומועיל לאדמה אלא כי ה’ ציווה.

ולומד זה מהפסוק “ושבתה הארץ שבת לה'”, שיש מצווה לשבות את הארץ כי ה’ אמר, ולנוח בשנה השביעית כי ה’ ציווה, ולא כי זה טוב ומועיל.

כך גם בכל המצוות, יהודי שמקיים מצווה, לא מקיימה כי זה הוגן, מוסרי, תרבותי, אלא כי ה’ אמר, יהודי לא גונב ורוצח כי ה’ אמר, ולא כי כך צריך להיות…

הצדיק משיב אבידה

“וכי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו, ובא גואלו הקרוב אליו”

אומר הרב הקדוש ר’ אלימלך מליז’ענסק זיע”א בעל ספר “נועם אלימלך”, שיהודי בבואו לזה העולם נשמתו קשורה למקום שממנו באה – הקב”ה ועולם הנשמות בקשר חזק מאוד, וממש חש אך ורק את ה’, וכל הרצונות שלו טהורים וזכים.

ועם הזמן אדם “מכר מאחוזתו” אדם מכיר יותר ויותר את העולם הזה השפל והמגושם, ומכיר יותר את תאוות העולם והנאותיו, ועם הזמן מוכר את הרצונות האמיתיים שלו שאליהם הוא קשור, וקונה לעצמו מהנאות העולם ותאוותיו..

ועל ידי כך “ימוך” אדם נהיה מך ורש, שכל האוצרות שלו האמיתיים והפנימיים נמכרים, ואת מקומם תופסים רצונות מגושמים של העולם הזה.

ומה תקנתו?

איך יזכה לשוב אל אחוזתו הישנה?

“ובא גואלו הקרוב אליו”, שהצדיק שהוא קרוב אליו, שכל הם ענפים מנשמת הצדיק, והוא מגיע וגואל עבור האדם את החלקים שהוא מכר, ומשיב לו את כל הרצונות האמיתיים שלו, וכך אדם זוכה לשוב אל אחוזתו.

וזה עניין ההליכה אל הצדיקים וקבריהם, על מנת שיעוררו בנו את הרצונות שלנו, ויגלו לנו מה אנו רוצים וחושקים, כי אנו שכחנו במרוץ החיים את רצונותינו, ולקחנו לעצמינו רצונות שלא שלנו.

“וכי ימוך אחיך ומטה ידו עימך והחזקת בו”

ואומר רש”י הקדוש “והחזקת בו” – אל תניחהו שירד ויפול ויהיה קשה להקימו אלא חזקהו משעת מוטת היד, למה זה דומה למשאוי שעל החמור, עודהו על החמור אחד תופס בו ומעמידו, נפל לארץ חמשה אין מעמידין אותו.

מלמד רש”י הקדוש תתמוך בחבר שלך, תעזור, תושיט יד, אל תחכה שיבוא לבקש עזרה, אל תמתין שיהיה מסכן אמיתי, אלא תעזור לו טרם שיצטרך זאת באמת, תעזור לו לצעוד, לגדול.

אמר רבינו נחמן מברסלב זיע”א, שלי בילדותי היה חסר לי חבר שיאמר לי “אחי חזק”, שעם כל גדלותו ומעלתו היה צריך שמישהו יאמר לו אחי חזק, תתחזק, למישהו שיתמוך בו.

ומצווה זו נמצאת תחת יד כל אדם, להביט סביבו ולומר מילה טובה לסובביו, להשקות אילנות, לעודד יהודים במילים פשוטות, “אחי חזק”, וזה לא סתם דבר של בין אדם לחבירו אלא מצווה גמורה מן התורה..

שנזכה…

אל אמונה

(סיפור אמיתי שהיה , אם כי בשינוי פרטים)

דיוויד נהג ברכבו ברחובות מנהטן. הביוואיק החדשה החליקה כחמאה על גבי כביש האספלט הרחב, אל עבר מגדלי התאומים.

משרדו של דיוויד שכן באחד מבניינים אלו. והוא מיהר, כעת בשעה זו של בוקר זמן תחילת העבודה.

לפתע תפח על מצחו בתנועה של אדם הנזכר בדבר מה.

“אוי שכחתי” מלמל, “עוד לא הספקתי ללמוד את דף היומי”.

הוא החנה את המכונית בבניין חניה אדיר המימדים יצא מרכבו, ובמעלית השירות ירד לקומת הכניסה. הוא התיישב על ספסל ברחבה אשר למול המגדלים והוציא מכיסו כרך קטן עליו נכתב באותיות זהב ‘תלמוד בבלי’.

‘אני אמנם אאחר לפגישה עם איש העסקים אבל לימודי הקבוע איני מבטל’ קבע נחרצות בליבו!.

דיוויד החל ללמוד, חמש דקות, עשר דקות.

השעון הורה 08:10 ופתאום הגיח מטוס אדיר מימדים בשמים השלווים ונכנס בשלמותו למגדל בו היה צריך לשהות כעת.

“חסדי ה’ כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו”

***

בפרשיתנו בהר מבטיחה התורה לשומרי השמיטה:”וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית,הן לא נזרע ולו נאסוף את תבואתנו. וציוותי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשה את התבואה לשלוש השנים וכו’ (נ”ה כ’ כ”א)

אומר הקב”ה:”אין אדם שומע לי ומפסיד”. אין מושג שהעושה את רצון ה’ יתברך מקבל הפסד כלשהו.

וכמו בשמיטה .אף בכל נושא. בין בקדושה , בשמירת שבת או לימוד תורה ובכל המצוות כולם.

אין אדם שומע לאלוקים ומפסיד.


פרשת בחוקותי

הרצון המעשי

שואל הרה”ק ר’ לוי יצחק מברדישטוב זיע”א, שלכאורה נראה שיש בפסוק יתור לשון, שהיה צריך לכתוב אם את מצוותי תשמרו, וה”בחוקותי תלכו, ועשיתם אותם”, הוא מיותר.

ומתרץ, שהתורה הסתירה כאן סוד נפלא, שאדם שעולה מדרגה לדרגה ואינו נח, אלא רוצה בכל עת את ה’, נקרא בשם “מהלך”, על שם שבכל עת הולך מדרגה לדרגה.

וזה מה שאמרה התורה “אם בחוקותי תלכו”, שאם תהיו דבוקים כל עת בחוקותי, שהרצון שלכם יהיה דבוק בה’ וברצונו, אז תזכו להיות הולכים מדרגה לדרגה.

“ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם”, תשמרו זה מלשון “ואביו שמר את הדבר”, שמר משמעותו זכר במחשבתו, וכן כאן את מצוותי תשמרו פירושו תחשבו, שתחשבו לעשות מצוות מרוב הדבקות בה’ ורצונו.

ואזי תזכו ל”ועשיתם אותם”, שהרצון נחשב כעשיה, ש”חשב לעשות מצווה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה”, וזה מרוב התשוקה והרצון אליו יתברך.

כי באמת מה הפשט “מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה”, והלוא לא עשאה?

אלא הפשט, שאיך הגיע למצב שרצה לעשות מצווה, מרוב רצונו ותשוקתו לה’, שמרוב שרצה את ה’ רצה לקיים מצווה, ולכן בזכות רצונו זה זוכה שמעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.

להתענג וגם לא

“אם בחוקותי תלכו, וכו’, ולא תגעל נפשי אתכם”.

שואלים המפרשים, מה כוונת התורה, שאם תעשו את רצון ה’, אזי תזכו להרבה ברכות ושפע משמים, וגם לא תגעל נפשי אתכם…

מה הפירוש, ודאי שאם הולכים ברצון ה’, ומקבלים ברכה ושפע, לא יגעל ה’ יתברך מאיתנו, ואם כן מה פירוש הברכה לא תגעל נפשי אתכם?

אומר הרה”ק צבי אלימלך מדינוב זיע”א, בספרו הקדוש אגרא דכלה, שבמתן תורה כתוב שכל ישראל מתו מרוב דבקות בה’, ומרוב הגילוי שהיה להם לא יכלו לשאת את שפלות העולם וגופם, ופרחה מהם הנשמה ונותרו פגרים מתים.

וזה מה שהתורה ברכה את בני ישראל כאן, שאם תעשו את רצון ה’, אזי תזכו לרוב נועם ה’, ונשמתכם תתענג על ה’, אבל לא תגעל נפשי אתכם, שלמרות כל הדבקות וקרבת ה’, הנפש האלוקית שנתן ה’ באדם לא תגעל בגופו, ותוכל לשאת את גופו ולא ימות.

ומוסיף לבאר שזה דרך היהודי בעבודתו את קונו, בדרך הרצוא והשוב, שלעיתים חש את קרבת ה’ ואורו, ולעיתים נחשך שמים בעדו, והמטרה בכך היא כנ”ל, שבשביל שאדם יוכל לשאת את העונג שבגילוי אור ה’, מוכרח להתרחק מעט מאור ה’ לעיתים על מנת שלא תפרח נשמתו מגופו מרוב אור ונועם.

ולא תגעל אתכם

“ורדפתם את, וכו’, ולא תגעל, וכו’, ונסו, וכו’ ואין רודף”.

אומר החתם סופר הקדוש, שחז”ל אומרים שהאלוקים יבקש את הנרדף אפילו צדיק רודף רשע, ואם כן גם כשישראל ירדפו את אויביהם, ח”ו, ה’ לא יהיה עימם אלא עם הנרדפים, ואיך ברכה התורה את ישראל שירדוף מכם אחד מאה וכו’, הלוא אלוקים לא יהיה איתם.

ומתרץ שלכן ברכה התורה את ישראל שלא תגעל נפשי אתכם, שלמרות שאתם תהיו רודפים ה’ לא יגעל בכם, אלא יהיה עם ישראל.

ואם כן, ממשיך החתם סופר ושואל, גם בקללות כשישראל ינוסו יש בכך מעט ברכה, שה’ יהיה עימם מחמת שהם נרדפים והאלוקים יבקש את הנרדף.

ומתרץ, שלכן אמרה התורה “ונסתם ואין רודף”, שלמרות שתנוסו לא תחשבו לנרדפים, כי אין אחריכם רודף, ולכן ה’ לא יהיה עימכם.

למסירת פדיון נפש
נגישות