פרשת בהר
שבת לה'
"ושבתה הארץ שבתה לה'"
השביתה שמשביתים את האדמה זה טוב לאדמה, כמו שמקובל שזורעים שנה ומניחים לאדמה שנה, או עובדים שנתיים ומניחים שנה, כי המנוחה טובה לאדמה, שזה מחזק אותה שתוכל להוציא פירות טובים יותר.
וגם שמניחים לאדמה בשנה השביעית, שנת השמיטה, זה טוב ומבריא את האדמה.
ואומר הרב הקדוש ר' לוי יצחק מברדישטוב זיע"א בעל ה"קדושת לוי", שנכון אמנם שהמנוחה טובה לאדמה, אבל אנו מניחים לאדמה בשנה השביעית לא כי זה טוב ומועיל לאדמה אלא כי ה' ציווה.
ולומד זה מהפסוק "ושבתה הארץ שבת לה'", שיש מצווה לשבות את הארץ כי ה' אמר, ולנוח בשנה השביעית כי ה' ציווה, ולא כי זה טוב ומועיל.
כך גם בכל המצוות, יהודי שמקיים מצווה, לא מקיימה כי זה הוגן, מוסרי, תרבותי, אלא כי ה' אמר, יהודי לא גונב ורוצח כי ה' אמר, ולא כי כך צריך להיות…
הצדיק משיב אבידה
"וכי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו, ובא גואלו הקרוב אליו"
אומר הרב הקדוש ר' אלימלך מליז'ענסק זיע"א בעל ספר "נועם אלימלך", שיהודי בבואו לזה העולם נשמתו קשורה למקום שממנו באה – הקב"ה ועולם הנשמות בקשר חזק מאוד, וממש חש אך ורק את ה', וכל הרצונות שלו טהורים וזכים.
ועם הזמן אדם "מכר מאחוזתו" אדם מכיר יותר ויותר את העולם הזה השפל והמגושם, ומכיר יותר את תאוות העולם והנאותיו, ועם הזמן מוכר את הרצונות האמיתיים שלו שאליהם הוא קשור, וקונה לעצמו מהנאות העולם ותאוותיו..
ועל ידי כך "ימוך" אדם נהיה מך ורש, שכל האוצרות שלו האמיתיים והפנימיים נמכרים, ואת מקומם תופסים רצונות מגושמים של העולם הזה.
ומה תקנתו?
איך יזכה לשוב אל אחוזתו הישנה?
"ובא גואלו הקרוב אליו", שהצדיק שהוא קרוב אליו, שכל הם ענפים מנשמת הצדיק, והוא מגיע וגואל עבור האדם את החלקים שהוא מכר, ומשיב לו את כל הרצונות האמיתיים שלו, וכך אדם זוכה לשוב אל אחוזתו.
וזה עניין ההליכה אל הצדיקים וקבריהם, על מנת שיעוררו בנו את הרצונות שלנו, ויגלו לנו מה אנו רוצים וחושקים, כי אנו שכחנו במרוץ החיים את רצונותינו, ולקחנו לעצמינו רצונות שלא שלנו.
"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עימך והחזקת בו"
ואומר רש"י הקדוש "והחזקת בו" – אל תניחהו שירד ויפול ויהיה קשה להקימו אלא חזקהו משעת מוטת היד, למה זה דומה למשאוי שעל החמור, עודהו על החמור אחד תופס בו ומעמידו, נפל לארץ חמשה אין מעמידין אותו.
מלמד רש"י הקדוש תתמוך בחבר שלך, תעזור, תושיט יד, אל תחכה שיבוא לבקש עזרה, אל תמתין שיהיה מסכן אמיתי, אלא תעזור לו טרם שיצטרך זאת באמת, תעזור לו לצעוד, לגדול.
אמר רבינו נחמן מברסלב זיע"א, שלי בילדותי היה חסר לי חבר שיאמר לי "אחי חזק", שעם כל גדלותו ומעלתו היה צריך שמישהו יאמר לו אחי חזק, תתחזק, למישהו שיתמוך בו.
ומצווה זו נמצאת תחת יד כל אדם, להביט סביבו ולומר מילה טובה לסובביו, להשקות אילנות, לעודד יהודים במילים פשוטות, "אחי חזק", וזה לא סתם דבר של בין אדם לחבירו אלא מצווה גמורה מן התורה..
שנזכה…
אל אמונה
(סיפור אמיתי שהיה , אם כי בשינוי פרטים)
דיוויד נהג ברכבו ברחובות מנהטן. הביוואיק החדשה החליקה כחמאה על גבי כביש האספלט הרחב, אל עבר מגדלי התאומים.
משרדו של דיוויד שכן באחד מבניינים אלו. והוא מיהר, כעת בשעה זו של בוקר זמן תחילת העבודה.
לפתע תפח על מצחו בתנועה של אדם הנזכר בדבר מה.
"אוי שכחתי" מלמל, "עוד לא הספקתי ללמוד את דף היומי".
הוא החנה את המכונית בבניין חניה אדיר המימדים יצא מרכבו, ובמעלית השירות ירד לקומת הכניסה. הוא התיישב על ספסל ברחבה אשר למול המגדלים והוציא מכיסו כרך קטן עליו נכתב באותיות זהב 'תלמוד בבלי'.
'אני אמנם אאחר לפגישה עם איש העסקים אבל לימודי הקבוע איני מבטל' קבע נחרצות בליבו!.
דיוויד החל ללמוד, חמש דקות, עשר דקות.
השעון הורה 08:10 ופתאום הגיח מטוס אדיר מימדים בשמים השלווים ונכנס בשלמותו למגדל בו היה צריך לשהות כעת.
"חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו"
***
בפרשיתנו בהר מבטיחה התורה לשומרי השמיטה:"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית,הן לא נזרע ולו נאסוף את תבואתנו. וציוותי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשה את התבואה לשלוש השנים וכו' (נ"ה כ' כ"א)
אומר הקב"ה:"אין אדם שומע לי ומפסיד". אין מושג שהעושה את רצון ה' יתברך מקבל הפסד כלשהו.
וכמו בשמיטה .אף בכל נושא. בין בקדושה , בשמירת שבת או לימוד תורה ובכל המצוות כולם.
אין אדם שומע לאלוקים ומפסיד.