פרשת בחוקותי – ברסלב

"ואכלתם לחמכם לשובע "

אומר מוהרנ"ת הקדוש, "כשהמאכל אינו מבורר והעשנים סרוחים עולים אל המוח, אזי המוח מבולבל ואין לו חיות כראוי, ואינו יכול להשפיע חיות ושביעה לכל האברים, שמשם בא בחינת רעבון מחמת שאין המאכל משביע כראוי את הנפש.

כי כשהמאכל מבורר ולא עולה אפילו מעט פסולת אל המוח כי אם זכות וצחות רוחניות המאכל שעולה אל המוח לאחר כמה ברורים, אזי המוח מקבל חיות על ידי המאכל, ונשפע מהמוח חיות ושפע לכל האברים, שהוא בחינת שביעה, וזה זוכים על ידי אמונת חכמים בשלימות …

וזה בחינת כל הברכות בענין האכילה והשביעה, הנאמרים בפרשת בחוקותי וכיוצא, כמו שכתוב "אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם" דהיינו שתהיו עמלים בתורה ולדעת מדרש חכמים כפירוש רש"י שם (פסוקים ג' וי"ד), היינו בחינת אמונת חכמים.

 וזהו בחינת ועשיתם אותם וכמובא במדרש רבה, שיהיה נחשב כאלו עשאו לדברי תורה, ואז ואכלתם – לשובע כי אז אינו נידון במותרות שזה עיקר השביעה והברכה במעיים.

ליקוטי הלכות, חו"מ, הלכות פקדון

"וזכרתי את בריתי יעקוב"

צריכין עתה גאולה שלמה, שאין אחריה גלות כלל. על כן מתארך הגלות כל כך, וסוף כל סוף תהיה הגאולה בזכות אבות ובמתנת חנם למענו יתברך.

וכמו שכתוב "ואף גם זאת בהיותם וכו'". וכמו שכתוב "וזכרתי את בריתי יעקב וכו'". וכתיב "למעני למעני אעשה".

אך ה' יתברך רוצה שעל כל פנים נתעורר מעט, כל אחד ואחד ממקום שהוא, להתקרב אליו יתברך, וכבר י