פרשת בחוקותי

הפרשה מתחילה בהבטחה שאם בני ישראל ילכו בחוקות ה’ וישמרו את מצוותיו, הם יזכו לברכות רבות.

הברכות כוללות גשמים בעיתם, יבול פורה מהאדמה, שלום וביטחון בארץ, וניצחון על אויביהם.

הפרשה ממשיכה ומתארת את הקללות שיבואו על בני ישראל אם לא ישמעו לקול ה’ ולא יקיימו את מצוותיו.

הקללות מתוארות בפירוט ובאופן מדורג שהולך ומחמיר, וכוללות מחלות, רעב, חורבן, ובסופו של דבר גלות. הגלות מתוארת כאמצעי לאפשר לארץ ישראל להשלים את שנות השמיטה שלא נקיימו.

למרות הקללות הקשות, הפרשה מסתיימת בנימה אופטימית, עם הבטחה שאף בזמן הגלות ה’ לא יזנח את בני ישראל ויזכור את הברית עם אבותיהם.

בחלק השני של הפרשה, נפרטות הלכות הערכין – כללים להערכת ערך נדבות של אנשים, בהמות ונכסים שנתרמו למקדש. כמו כן, נדונות הלכות הקשורות לפדיון והמרת קודשים, כגון מעשר, הקדש, בכור, מעשר בהמה ושדה שהוקדש.

מנהגי הקריאה בפרשה כוללים את ההנחיה שעולה אחד יקרא את כל הקללות בלי הפסקה, כדי לא ליצור רושם שמפסיקים משום שלא רוצים לשמוע את תוכחת ה'.