פרשת וארא

להתכופף

הדלת בבית נפתחה בתנופה עזה, מלווה בקול התנגשות – קובי בפתח.

“אוף” הוא נושף בחרון “הטסטר ה… הזה, שלל לי את המבחן בפעם השלישית”

“מה קרה הפעם”? מתעניין אבא.

“סתם!! סתם!!” הוא משיב, מנענע בראשו “זקנה נדחפה לי כמעט מתחת לגלגלים, אז נאלצתי לחרוק. והוא טוען שאני צריך לבלום בנחת”.

***

בפרשתנו וארא אומר הפסוק (ג’ ל”א) “והפישתה והשעור נוכתה… והחיטה והכוסמת לא נוכו”.

מכת ברד, שהפילה מן השמים גושי קרח מפחידים בגודלם, פגעה בכל רכוש מצרים. עצים, פירות ותבואה, פישתה ושעורה…

אבל החיטה והכוסמת לא נוכו, הם לא נפגעו מהברד. המינים הללו היו בתחילת גידולן, גבעולן היה רך וגושי הקרח הנוקשים רק כפפו אותם לאדמה. לאחר זמן הם הזדקפו מחדש… פעם אחר פעם.

***

ישנן כאלו שמחפשים אושר ושמחה.

בעצם, זה לא ‘ישנם כאלו’, כולם רוצים לשמוח ולהרגיש טוב.

קורא יקר: אתה מעונין שילך לך ‘חלק’? אתה רוצה לזרום על מי מנוחות?

בטסט הראשון – להנפיק רשיון.

בצבא – לזכות להיות במטבח , סמוך לאוכל, מחוץ למטלות הכבדות.

אשתך – אופי רך, ילדים – מזג רגוע.

אם קראת את השורות הללו והנהנת בהסכמה, הרשה לי לומר לך דבר מה: החלומות לא התממשו!! אין מה לעשות אלו החיים!

להפך, התקווה גורמת אכזבה, ואכזבה פוצעת את הלב, עד שהוא שותת דם.

ישנה אפשרות יחידה.

לחיות באמונה והשלמה – להתכופף.

העומד בנוקשות, ישבר.

זהו מתכון האושר. לשנות את שאני יכול, ולהשלים עם מה שאין בכוחותיי.

ורק באמונה. להאמין שהכל מאיתו יתברך “הוא, עשה עושה ויעשה, לכל המעשים”. (מי”ג עיקרים)

מה היא פרשת השבוע?

חכמי ישראל במשך הדורות, רצו לחזק בעם ישראל את לימוד התורה, ולכן תיקנו לקרוא את החמשה חומשי תורה מדי שבוע ביום השבת.

כל שבת לקרוא לפי סדר החומש, וכך לאחר זמן היו מסיימים את החמשה חומשי תורה, ומתחילים שוב לקרוא מתחילה.

ובמשך הדורות, תיקנו חז”ל לקרוא “פרשת השבוע”, שהחכמים חילקו את כל החמשה חומשי תורה לחמישים וארבע פרשיות, ובכל שבת משבתות השנה קראו פרשה אחת, וכך יצא שבמשך שנה סיימו את כל החמשה חומשי תורה באופן אחיד ומסודר.

פרשיות מחוברות

חלק מפרשיות השבוע מחוברות, כמו למשל, פרשת תזריע ומצורע, פרשת נצבים ויילך, שיש שנים שכשקוראים את פרשיות אלו מחברים אותם יחדיו.

וטעם החיבור הינו טכני, שעל מנת שנוכל לסיים את כל החומש מדי שנה, שכאמור מחולק הוא לחמישים וארבע פרשיות, וצריך שיהיה מספיק שבתות בשנה על מנת להספיק לקרוא את כל הפרשיות, ולכן לפי מספר השבתות שיש בשנה מחברים ומפרידים פרשות.

אור השבת דרך פרשת השבוע

כשחכמים חילקו את הפרשיות, החלוקה נעשתה לפי סוד והבנה עמוקה בפרשות ושורשם, וזה מסביר מדוע אין כמות הפסוקים שווים בכל הפרשות, שיש פרשיות בנות ארבעים פסוקים ויש שמכילות למעלה ממאה פסוקים, והכול לפי סודם ועומקם של פרשיות התורה.

ולכן, גילו צדיקי כל הדורות, “שהקריאה משפיעה על הזמן”, שכל פרשת השבוע משפיעה על השבוע בו נקראה, למשל אם בשבוע זה נקראת פרשת מצורע, אזי שבוע זה מסוגל להינקות ולהיטהר מטומאת לשון הרע והצרעת הרוחנית, וכשקוראים את סדר טהרת המצורע, אזי השומע והקורא יכולים להתחבר לקריאה ולהיטהר כמצורע בבית המקדש בשעתו.

וזה הטעם שנוהגים לעסוק מדי שבוע בלימוד הפרשה, ולגלות את האור הטמון בה, ואת הלקחים שניתן להפיק מהסודות שטמונים בקרבה, על מנת שנוכל להקשר אל סודותיה ואורה.