פרשת בשלח
הצלחות
כשבית המקדש היה עומד על תילו הרחובות היו מוארים יותר, לא באור מסנוור, אלא אור נעים ומלטף. השדות הוריקו יבול בשפע, הפרות הניבו חלב שמן, ועם ישראל חי ברוגע ובשלווה, איש תחת גפנו ותחת תאנתו.
גם בתי המדרשות מלאו תלמידים שעסקו בתורה יומם ולילה – בימי חזקיהו המלך התרבו בתי כנסיות יותר מתמיד, ותפוצת התורה הגיעה לשיאה, עד שאף ילדים קטנים היו בקיאים בהלכות התורה לפרטי פרטיהן.
ובזמן פורה כזה הגיע סנחריב לכבוש את ירושלים והמקדש. מיד החליטו בני החיל לתפוס בסכינים ולמגר את האויב.
אולם החכמים מנעו בעדם והכריזו שאסור לאי מי להיפקד ממקומו בבית המדרש. ובשביל שלא יעז להמרות את פיהם נעצו חרב בכותל בית התלמוד והודיעו נחרצות – כל מי שיפסוק מתלמודה של תורה לטובת המלחמה – ידקר בחרב זו!
המלך סנחריב הגיע בראש צבא אדיר, כזה שביכולתו להפוך את חומות ירושלים לאבק. רבבות רבבות של חיילים חנו לצד העיר העתיקה, ונמו את שנתם באהלים כדי לאגור כח ליום המחר.
עם ישראל, בראשות המלך חזקיהו, התאספו ברחובה של עיר לזעוק זעקה גדולה ומרה, להעביר את רוע הגזירה. ובאותו הלילה הנה קרה הנס, שלח האלקים מלאך למחנה העצום, וציווה עליו ליטול את נפשותיהם של מחנה סנחריב מגופם.
בוקר. החמה החלה לזרוח, מאירה את ההרים סביב לעיר, ואת מחנה הפגרים. סנחריב התעורר משנתו, תפס בידו את הפעמון וקשקש בו לקרוא לשליש הקרוב… אין קול ואין עונה…
וליהודים היתה אורה ושמחה.
*
חיילים שפשטו מחנה עוין וחילצו מתוכו שבויים -מרגישים בסיום המבצע לב פועם בחזקה ווריד צוואר רוטט.
לא רק מהפחד המשתק שאחז בהם והפעולה הפיזית שדרשה מהם כוחות לא רגילים – גם בגלל שהם מרגישים גיבורי העולם. את כולם הם מכניעים, ואף אחד לא יכול נגדם.
אחר, מפקדים בכירים מזמינים אותם לכוס שמפניה. אנשי הקומנדו חוגגים ושמחים. עונדים על עצמם מדליה נוצצת ומקבלים כבוד.
למה עמלי תורה והנאבקים ביצרם הרע לא מסופקים כל כך, מדוע הם לא מרשים לעצמם לערות לתוך קיבתם כמה כוסיות ויסקי משובח, בסיום יום לימוד תורה או נסיון קשה?
כי לא השתנה כלום, בעולם הגשמי – לא נראית תוצאה של כוחות הסטרא אחרא מובסים לפניהם, יודעים הם את האמת ומאמינים בה, אך אין מרגישים אותה בחוש.
*
בפרשתנו עמדו בני ישראל לפני ים סוף, ומאחוריהם שועטים המיצרים.
אמר משה לבני ישראל ‘השם ילחם לכם ואתם תחרישון’
השם ילחם!
את מלחמות צה”ל ברצועת עזה, ההפצצות תוך גבולות עירק וסוריה – הקב”ה מנווט. את תוצאתן יקבע הוא בלבד – כפי צדקותן של ישראל! כשם שמקיימים יהודים את המצוות כך נכשלים האויבים, הטילים מחטיאים שוב ושוב, ופעולות החבלה נתקעות.
כן! יהודי השומר על עצמו מחילולי שבת ומתאמץ יותר להתקדם ולהינצל ממעשים שלילים מציל את יושבי הארץ – הוא ולא אחר!
ואם כך, כשיש ניסים – הם תוצאה ישירה של מעשיו, בעולם הגשמי, אפשר לחוש את זה.
על כל פעולה שבקדושה – תתחיל לטפוח לעצמך על השכם, הרשה לעצמך לחגוג אם נצחת אותו.
וידאו קצר מענין פרשת בשלח – לקרוע את הים
מה היא פרשת השבוע?
חכמי ישראל במשך הדורות, רצו לחזק בעם ישראל את לימוד התורה, ולכן תיקנו לקרוא את החמשה חומשי תורה מדי שבוע ביום השבת.
כל שבת לקרוא לפי סדר החומש, וכך לאחר זמן היו מסיימים את החמשה חומשי תורה, ומתחילים שוב לקרוא מתחילה.
ובמשך הדורות, תיקנו חז”ל לקרוא “פרשת השבוע”, שהחכמים חילקו את כל החמשה חומשי תורה לחמישים וארבע פרשיות, ובכל שבת משבתות השנה קראו פרשה אחת, וכך יצא שבמשך שנה סיימו את כל החמשה חומשי תורה באופן אחיד ומסודר.
פרשיות מחוברות
חלק מפרשיות השבוע מחוברות, כמו למשל, פרשת תזריע ומצורע, פרשת נצבים ויילך, שיש שנים שכשקוראים את פרשיות אלו מחברים אותם יחדיו.
וטעם החיבור הינו טכני, שעל מנת שנוכל לסיים את כל החומש מדי שנה, שכאמור מחולק הוא לחמישים וארבע פרשיות, וצריך שיהיה מספיק שבתות בשנה על מנת להספיק לקרוא את כל הפרשיות, ולכן לפי מספר השבתות שיש בשנה מחברים ומפרידים פרשות.
אור השבת דרך פרשת השבוע
כשחכמים חילקו את הפרשיות, החלוקה נעשתה לפי סוד והבנה עמוקה בפרשות ושורשם, וזה מסביר מדוע אין כמות הפסוקים שווים בכל הפרשות, שיש פרשיות בנות ארבעים פסוקים ויש שמכילות למעלה ממאה פסוקים, והכול לפי סודם ועומקם של פרשיות התורה.
ולכן, גילו צדיקי כל הדורות, “שהקריאה משפיעה על הזמן”, שכל פרשת השבוע משפיעה על השבוע בו נקראה, למשל אם בשבוע זה נקראת פרשת מצורע, אזי שבוע זה מסוגל להינקות ולהיטהר מטומאת לשון הרע והצרעת הרוחנית, וכשקוראים את סדר טהרת המצורע, אזי השומע והקורא יכולים להתחבר לקריאה ולהיטהר כמצורע בבית המקדש בשעתו.
וזה הטעם שנוהגים לעסוק מדי שבוע בלימוד הפרשה, ולגלות את האור הטמון בה, ואת הלקחים שניתן להפיק מהסודות שטמונים בקרבה, על מנת שנוכל להקשר אל סודותיה ואורה.
