פרשת חקת

חוק מגלה המחוקק

"זאת חוקת התורה"

יש בתורה משפטים שזה מצוות התורה שיש בהם טעם, וחוקים זה מצוות התורה שאין בהם טעם, והם כחוק שכל קיומו מכוח המצווה.

ויש להבין מדוע לא גלתה התורה את טעמי כל המצוות, מדוע הותירה התורה מצות ללא טעם?

ואומר הרה"ק הרב לוי יצחק מברדישטוב זיע"א, בעל הספה"ק קדושת לוי, שהשאירה התורה מצוות שלא בארה את טעמם, על מנת שנזכור את טעם קיום כל התורה והמצוות, שאת כל המצוות מקיימים כי ה' ציווה ולא מחמת הטעם שבהם.

ומוסיף, הרה"ק בעל ה"קדושת לוי", שלכן התורה המשיכה ואמרה, "זאת חוקת התורה, אשר ציווה ה' לאמור", שמדוע יש מצוות שהם בגדר 'חוקה', על מנת שנזכור שקיום המצוות הוא בגלל "אשר ציווה ה' לאמור", ולא בגלל הטעם שיש בהם.

המביט בצדיק זוכה לישועה

"עשה לך שרף, וכו', והיה כל הנשוך וראה אותו וחי"

אומר הרה"ק הרב אלימלך מליז'ענסק זיע"א, שעשה לך שרף מרמז על צדיק גדול שהוא שרף, שמכוח קדושתו הוא כבר שורף.

וצדיק גדול שכזה, אזי "כל הנשוך", כל אדם שהינו נשוך וחסר, שחסר לו משהו בין בממון, בין בכל צרה כל שהיא, שזה מרמז "הנשוך".

וכשה"נשוך" יביט אל הצדיק, אפילו רק בהבטה בעלמא, בצדיק הזה הגדול מאוד מאוד, ואפילו שהצדיק לא יברכו מאומה, אזי כבר יזכה ל"וחי", יזכה להינצל מהנשיכה שלו ולחיות, כלומר להיוושע מצרתו אפילו רק על ידי ראיית פני הצדיק.

ומוסיף ואומר, בעל ה"נועם אלימלך", שזה גם הביאור ברש"י, שמפרש על הפסוק "עשה לך נחש נחושת", "לשון נופל על לשון".

שפירושו, שראה משה רבינו שהשטן עולה ומקטרג, שזה ביאור ה"נחש", שהוא מרמז על השטן.

ולכן, כנגדו עשה משה רבינו שלא רק צדיק גדול ונורא כהצדיק הגדול שהוא שרף, אלא אפילו צדיק קטן כמו נחושת, גם כן יכול לתקן ולעזור, שבהבטה בו יוכלו יהודים להיוושע.

"זאת התורה אדם כי ימות באוהל"

אומרת הגמרא (ברכות, דף ס"ג), אמר ריש לקיש מניין שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר "זאת התורה אדם כי ימות באוהל".

שדווקא מי שלמוד תורה מתוך קושי, שמוסר נפשו על לימוד התורה, רק בידו התורה יכולה להתקיים, ולא נשכח ממנו לימודו.

כמו שמספרים על בעל ה"קצות החושן", שהיה לומד תורה מתוך עוני וקושי גדול מאוד, שבלילות החורף הקרים שבאירופה, לא היה בידו אפילו מעט עצים על מנת לחמם את הבית, ובני הבית היו צריכים להתחבאות מדי לילה תחת להררי בדים ושמיכות בשביל לחוש בקור הנורא במעט פחות עוצמה.

ובעל הבית עצמו, הלוא הוא הרה"ק בעל ה"קצות החושן", רצה בלילה ללמוד תורה, אבל… הדיו שבו כתב את חידושי תורתו היה.. נקפא מרוב הקור, אז מה עשה? היה מתחבא יחד עם הדיו והקלף מתחת לשמיכה, וכך כתב את ספרו "קצות החושן".

ואמרו צדיקים שבזכות אותה מסירות נפש, שמסר נפשו על התורה, זכה שספרו התקבל בכל תפוצות ישראל.

זה נקרא שהתורה מתקיימת בידי מי שממית עצמו עליה…

חכמת התורה!

 

בערל הגביר נסע לעיר הבירה לרגל עסקיו. לשם כך שכר את זעליג העגלון וכירכרתו המפוארת כיאה למעמדו הרם.

זעליג לא היה אדם ישר, ובשל כך זמם תוכנית זדונית במוחו האפל לנשל את בערל מכסף רב ולהעבירו לכיסו.

בערב יום האחרון ליריד, התעורר העגלון לפני הנץ החמה. לקח הוא לעצמו את בגדיו המהודרים של בערל הגביר, אשר בכיסיו נחו המחאות רבות. את המחאות אלו יפדה בבנקים השונים באמצעות התעודות ואיש לא יוכל להכחיש שאינו בערל. האדרת המפוארת תשכנע אותם די והותר שהוא גביר גדול.

הגיע הזמן להעיר את ה'עגלון'. בערל מתעורר ונחרד לראות את עגלונו משוכנע שהוא גביר.

"אני הגביר ואתה רק נוכל" זעק בערל.

"אני מבין עגלון, כנראה השתבשה דעתך" השיב זעליג בניחותא "תחזור למושב העגלון ואולי תרגע".

"חכה חכה, נגיע לעיר הבירה אל בית הדין המפורסם, ואתבע אותך לדין תורה" סינן בערל בשיניים קפוצות.

~~~

בבית הדין התבקשו על-ידי השמש לחכות זמן מה עד שהרב יתפנה. הם התיישבו בכיסאות חדר ההמתנה, מחכים להזמנה.

למרבה פליאתם, אנשים רבים נקראו פנימה והם נותרו ל'התייבש' על ספסלי העץ.

"הרב מעיין בדינכם" נאמר להם "אנו מתנצלים על אי הנוחות".

שעתיים ושלוש חלפו… עד אשר הם נרדמו. כעת ניגש אליהם השמש -בהוראת הרב- וקרא:"עגלון"!

העגלון האמיתי התעורר "מהה"? אמר בעוד קורי השינה מכסים על עיניו, "לא… בעצם הוא העגלון…"

"פיך הכשילך" אמר הרב "החזר כעת ומיד לגביר את בגדיו ובקש ממנו מחילה על שעוללת לו"!

***

פרשת "חֻקת" מסמלת חוק ללא טעם.

ישנם המקשים על מיני חוקים כאלה ואחרים הכתובים בתורה, או אין מובן להם מאמרים מסויימים בתנ"ך.

אך יש לדעת, לכל יש הסבר אמיתי ונכון.

אם לצדיקים הלומדים תורה – חוכמה זכה ונקייה, וודאי בתורה עצמה -כל הנכתב בה- ישר והגון. שיכלנו מועט ומצומצם ולא מסוגל להכיל ולהפנים הכל.

כמאמר החכם: "מקושיות לא מתים"

 

 


מה היא פרשת השבוע?


חכמי ישראל במשך הדורות, רצו לחזק בעם ישראל את לימוד התורה, ולכן תיקנו לקרוא את החמשה חומשי תורה מדי שבוע ביום השבת.

כל שבת לקרוא לפי סדר החומש, וכך לאחר זמן היו מסיימים את החמשה חומשי תורה, ומתחילים שוב לקרוא מתחילה.

ובמשך הדורות, תיקנו חז"ל לקרוא "פרשת השבוע", שהחכמים חילקו את כל החמשה חומשי תורה לחמישים וארבע פרשיות, ובכל שבת משבתות השנה קראו פרשה אחת, וכך יצא שבמשך שנה סיימו את כל החמשה חומשי תורה באופן אחיד ומסודר.

פרשיות מחוברות

חלק מפרשיות השבוע מחוברות, כמו למשל, פרשת תזריע ומצורע, פרשת נצבים ויילך, שיש שנים שכשקוראים את פרשיות אלו מחברים אותם יחדיו.

וטעם החיבור הינו טכני, שעל מנת שנוכל לסיים את כל החומש מדי שנה, שכאמור מחולק הוא לחמישים וארבע פרשיות, וצריך שיהיה מספיק שבתות בשנה על מנת להספיק לקרוא את כל הפרשיות, ולכן לפי מספר השבתות שיש בשנה מחברים ומפרידים פרשות.

אור השבת דרך פרשת השבוע

כשחכמים חילקו את הפרשיות, החלוקה נעשתה לפי סוד והבנה עמוקה בפרשות ושורשם, וזה מסביר מדוע אין כמות הפסוקים שווים בכל הפרשות, שיש פרשיות בנות ארבעים פסוקים ויש שמכילות למעלה ממאה פסוקים, והכול לפי סודם ועומקם של פרשיות התורה.

ולכן, גילו צדיקי כל הדורות, "שהקריאה משפיעה על הזמן", שכל פרשת השבוע משפיעה על השבוע בו נקראה, למשל אם בשבוע זה נקראת פרשת מצורע, אזי שבוע זה מסוגל להינקות ולהיטהר מטומאת לשון הרע והצרעת הרוחנית, וכשקוראים את סדר טהרת המצורע, אזי השומע והקורא יכולים להתחבר לקריאה ולהיטהר כמצורע בבית המקדש בשעתו.

וזה הטעם שנוהגים לעסוק מדי שבוע בלימוד הפרשה, ולגלות את האור הטמון בה, ואת הלקחים שניתן להפיק מהסודות שטמונים בקרבה, על מנת שנוכל להקשר אל סודותיה ואורה.[/vc_column_text][vc_separator][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_wp_text]

 

 

מאמרים וסיפורים מעניין הפרשיות


פרשת השבוע מפי הגה"ח הרב עוזיהו אלכורת שליט"א

[/vc_wp_text][/vc_column][/vc_row]

26 ביוני 2022

פרשת השבוע – פרשת חקת

פרשת חקת חוק מגלה המחוקק "זאת חוקת התורה" יש בתורה משפטים שזה מצוות התורה שיש בהם טעם, וחוקים זה מצוות התורה שאין בהם טעם, והם כחוק שכל קיומו מכוח המצווה. ויש להבין […]
19 ביוני 2022

פרשת השבוע – פרשת קורח

פרשת קורח הרשע ושכנו אומרים חז"ל "אוי לרשע ואוי לשכנו", שאוי לאדם הרשע עצמו שעשה עבירה, וגם אוי לשכנו שיכול להידרדר אחריו. וראיה לכך מביאים מפרשתנו, שקורח שנפל וחלק על משה ואהרן, […]
12 ביוני 2022

פרשת השבוע – פרשת שלח

פרשת שלח עתה, מה ה' שואל מעימך? "טובה הארץ מאוד מאוד, אפס כי עז העם", המרגלים דיברו בשבח ארץ ישראל, שאמרו טובה הארץ מאוד מאוד, ולאחר מכן החלו לדבר בגנותה של ארץ […]
6 ביוני 2022

פרשת השבוע – פרשת בהעלותך

פרשת בהעלותך ה' מעלה וה' מוריד על פי ה' ייסעו, ועל פי ה' יחנו אומר הרב הקדוש ר' משה חיים אפרים מסדליקוב זיע"א, מה כוונת התורה ללמדנו במילים אלו, "על פי ה' […]
29 במאי 2022

פרשת השבוע – פרשת נשא

פרשת נשא מעלת הבעלי תשובה "נשא את ראש בני גרשון גם הם", אומר רבינו יעקב אבוחצירא זיע"א, שבנשא את ראש בני גרשון גם הם, יש סוד שהתורה רצתה ללמד אותנו, שתנשא ותרומם […]
22 במאי 2022

פרשת השבוע – פרשת במדבר

פרשת במדבר למטה מי' טפחים "במדבר סיני באוהל מועד", אומר הרה"ק ר' נפתלי מרופשיץ זיע"א, שיש סתירה בין שני הדברים, שמדבר הינו מקום שמסמל העדר שכינה, מקום יבש ללא גילוי אלוקות, מקום […]
1 במאי 2022

פרשת השבוע – פרשת אמור

פרשת אמור תשאר קשור "לנפש לא יטמא בעמיו", אומר הרה"ק רבינו חיים מצאנז זיע"א בעל ה"דברי חיים", שבפסוק הזה מסתתר סוד גדול מאוד, התורה רומזת לנו, שאף אם האדם עשה עבירות, ונכשל […]
24 באפריל 2022

פרשת השבוע – קדושים

אהבת הרע "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" (ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח), אומר רבינו נחמן מברסלב זיע"א, שאדם צריך לשמוח ולאהוב את כל הרע שקורה לו, ולא להצטער על הייסורים שבאים עליו, […]
10 באפריל 2022

פרשת השבוע – חג הפסח

חג הפסח כורך ר' נחמן מברסלב מספר משל מעניין: שני קבצנים, יהודי וגוי. שהיו חברים היו מסבבים בין כפרים ועיירות. כך שדרכם הייתה להרוויח את פת לחמם: דפיקות על גבי דלתות. פשיטת […]