פרשת ואתחנן
ואתחנן
משה רבינו מתחנן לפני הקב"ה שירשה לו להיכנס לארץ ישראל, אחרי שגזר עליו ש"מנגד יראה את הארץ ושמה לא יבוא", בחטא מי מריבה, שהיכה את הסלע במקום לדבר אליו.
משה רבינו מתפלל חמש מאות וחמש עשרה תפילות ותחינות על מנת שיותר לו לזכות להיכנס לארץ ישראל, עד שה' פונה אליו ואומר לו "אל תוסף דבר אלי בדבר הזה", ובכך פוסק משה מלהתפלל ומקבל עליו את הגזירה.
ערי מקלט
משה רבינו מפריש מנחלות בני ישראל שלוש ערים שישמשו כערי מקלט עבור רוצחים בשגגה. וכך הופרש מנחלת שבטי ראובן, גד וחצי שבט המנשה שקיבלו חלק מעבר לירדן, את הערים בצר, גולן וראמות.
עשרת הדיברות
משה רבינו חוזר על מעמד מתן תורה כולו, ועל אמירת עשרת הדיברות על ידי הבורא, ומספר על היראת ה' שהייתה שם לעם ישראל אחרי שמתו בכל דיברה משני הדיברות הראשונות שהבורא אמר, ואת בקשתם שה' לא ידבר יותר אלא משה, מגודל היראה שנכנסה בהם.
משה רבינו חוזר על תשובת ה' "מי ייתן והיה לבבם זה ליראה אותי כל הימים".
תפילין ומזוזה
פרשת קריאת שמע, עם הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", אומר משה רבינו כעת לבני ישראל, ובתוך הפרשה מלמדם את מצוות תפילין של יד ותפילין של ראש, וכן מצוות מזוזה.
