parallax background

פרשת השבוע – פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן

בפרשת השבוע – פרשת ואתחנן, רואים אנו את כוחה של התפילה לבורא עולם, משה רבנו, לאחר שגזר עליו בורא עולם שלא יכנס לארץ ישראל, התפלל שבכל זאת יוכל להיכנס, עד שאמר לו השם ‘רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה’.
מסבירים מפרשי החומש שהמילה ‘ואתחנן’ בגימטריא 515, מרמזת על חמש מאות וחמש עשרה תפילות שהתפלל משה רבינו להיכנס לארץ ישראל, ואם היה מתפלל עוד פעם אחת, היה השם נענה לו ומכניסו לארץ ישראל, אך כיוון שלא רצה להכניסו אמר ‘אל תוסף’.

סיפור לפרשת השבוע

רבי ישראל בעל שם טוב היה ידוע בתפילותיו והתבודדותו עם השם, יכול היה לצאת לשדות שעות ארוכות להלך בינות לעצים ולסלעים, מלחש לפני הבורא. בזמן זה הגיע לכל פסגותיו הרוחניות ובעיתים אלו עסק במחשבות ועניינים הנשגבים מבני אדם.
לפעמים היה קורה שהיה מתרחק ממקום מושבו כברת דרך רחוקה, עד שהיתה אורכת הדרך חזרה, משך שעות מרובות.
באחת מהפעמים הללו בהם התרחק מעירו מז’יבוז’ והגיע זמן תפילת המנחה, והבעל שם טוב הקדוש שנהג ליטול את ידיו במים לפני תפילתו, החל מחפש מקור מים.
אולם לאחר שיטוטים של זמן מה, גילה שאין באזור כל מקום שכזה, והשמש במערב נטתה יותר ויותר אל כיוון האדמה.
הבין הבעל שם טוב שעוד מעט ויגיע הלילה, ולא יספיק שיתפלל מנחה עד שימצא איזה נחל, השתטח על הקרקע וצעק במר ליבו להשם שאינו יכול להתפלל כך, ואם אין לו מים ליטול את ידיו הוא מעדיף שיקח את נשמתו ממנו.
פתאום החל להישמע זרזיף מים, הוא היסב את פניו, והנה לידו מעיין מים חיים שלא היה שם קודם… הייתה זו תפילתו שנשמעה במרומים, במיוחד בשבילו נברא מעיין המים מהאדמה.

למסירת פדיון נפש
נגישות