parallax background

פרשת השבוע – פרשת לך לך

פרשת לך לך

התחשלות

בעשרה נסיונות קשים, ניסה הבורא את אברהם אבי האומה.

אחד מהם מסופר בפרשת לך לך, פרק י”ב פסוק א’, “ויאמר ה’ אל אברהם לך לך מארצך ומולדך ומבת אביך אל הארץ אשר אראך”.

אפילו מטרה מוגדרת שאליה לשאוף לא נתנה לו “אל הארץ אשר אראך”, בהמשך המסע אומר לך לאן לפנות.

אברהם אבינו, מקבל את הציוד, מארגן את האוהל, הבקר והצאן, ויוצא לדרך עלומה. ללא רטינות ותלונות, טענות ומענות. זה ניסיון מאת האלוקים כדי להעלותו בדרגה נוספת – הוא יודע.

***

רבים העוברים פגיעה פיזית מהותית, מקבלים זאת בזעזוע עמוק, ונופלים אל משבר נפש קשה שתוצאותיו מסתיימים בדלקת רגשית צורבת, שנשארת לאורך החיים.

ומיעוטים, מתרוממים מהמצב העגום, מאשימים אותו, ומגיעים לפסגות חדשות בהן לא היו קודם. הם חסונים יותר ופגיעים פחות. מבטם על עולם ובני אדם מרומם מקודם.

החיים פרוסים לפניהם כיריעה, חושפים את האמת, העיקר והטפל נפשם הפכה לרוחנית, יציאה מהסמאות בו היתה ההתחברות העזה עם העולם ובעיותיו, תאוותיו וקשייו התרופפה.

תהליך שכזה מכונה בשם “קרש קפיצה”, ניצול הקושי להתעלות. כל מתאגרף מתחיל יודע ש’מה שלא הורג מחשל‘. סנוקרת שזעזעה את עצמות החזה שלו וכמעט ופירקה אותן לגורמים, תחלש השפעתה בפעם השנייה והשלישית. קרבות ממושכים שיטבעו בכתפיו כתמים כחולים כהים, יכינו אותו למפגשים עזים מאלו, כשהבריון שלמולו יהיה מגודל יותר.

באופן מדוייק כזה פועלת הנפש, הלחצים שמוחצים אותה ומתקבלים בצורה רגשית נכונה – מחלישים ומגביהים.

גם אבן מחודדת שמחוררת גלגל ברכבו של פועל הממהר לעבודתו, יכולה ללמדו פרקים בהלכות החיים. הבחירה בידו לכעוס ולהאשים או להאמין באלוקים. הן לפניו, האפשרויות, לעלות או לרדת.

“ניסיון” מלשון נס, הגבהה. זהו מטרתו, להעפיל את העומד בו, אל מקומות נכספים. ביטחון בבורא ושלמות בכל מצב. חיים שונים הם לגמרי, במבט זה. כשנופל המחשב חמישה קומות ומתנפץ לרסיסים, נאבד מחיר של חצי משכורת. קשה עד מאוד לבלוע את הגלולה המרה, היא נתקעת בגרון זמן רב.

אך אם נביט אל התכלית שממעל, ונלחש ליושב במרומים, שאנו יודעים שהוא רוצה בטובתינו בכל זמן ומצב, ונשלים ונקבל באהבה, ההרגשה תשתנה מן הקצה אל הקצה.


וידאו קצר מענין הפרשה – אחד היה אברהם

למסירת פדיון נפש
נגישות
בזמן ששבעת הרועים הקדושים באים לחסות בצל סוכותינו,
ולהשרות מרוחם המרוממת עלינו ועל בני ביתינו,
מצווה אותנו הזהר הקדוש להאכיל על שולחננו ‘אושפיזין’ שתרגומו- ‘אורח’, ולשמח את ליבו ולשמוח איתו.
למאמר על סוכות לחצו כאן 

 ***

אין באפשרותכם לזמן עני על שולחנכם?

לחצו כאן, ונדבו ‘מעות אושפיזין’,

בכך תזכו להשראת רוחם של האושפיזין הקדושים.