parallax background

פרשת השבוע – פרשת מטות-מסעי

פרשת מטות-מסעי

הזדרזות לקיים רצון ה’

“נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים, וכו’, לתת נקמת ה'”

רש”י אומר שלמרות שידע משה רבינו שמיתתו תלויה במלחמת מדין, לא עיכב את המלחמה, אלא מיהר בשמחה לקיים את רצון ה’, וזירז את מלחמת מדין.
שואלים המפרשים מניין לו לרש”י שמשמה רבינו זירז את מלחמת מדין?
ועוד שואלים המפרשים מהו שינוי הלשון ששינה משה רבינו, שה’ אמר לו נקום נקמת בני ישראל, ואילו כשמשה רבינו אמר לבני ישראל, אמר להם לתת נקמת ה’, ומדוע שינה משה רבינו את הלשון ממה שאמר לו ה’?
ומבארים ששני הקושיות מתרצות אחת את השנייה:
שמשה רבינו ידע שאם יאמר לבני ישראל כלשונו של הקב”ה, “נקום נקמת בני ישראל”, אזי יאמרו בני ישראל אין אנו ממהרים לנקום נקמתינו, ואנו מעדיפים לעכבה בשביל שמנהיגנו לא ימות, (שכאמור מיתת משה התלויה במלחמת מדין).
לכן שינה משה ואמר להם, “לתת נקמת ה'”, ואת נקמת ה’ אינכם יכולים לעכב.

כמות לוחמי מלחמת מדין

“אלף למטה, אלף למטה, וכו’, וימסרו, וכו’, שנים עשר אלף”

מכל שבטי ישראל הגיעו אלף חיילים למלחמת מדין, ואם כן יש שלושה עשר שבטים, שמנשה ואפרים היו מחולקים לשני שבטים, ואם כן היו שלושה עשר אלף חיילים מכל השבטים יחדיו.
ואם כן קשה מדוע בפסוק הבא שמדבר על מסירת החיילים לצבא היו רק שנים עשר אלף?
ישנם מספר תירוצים על כך:
שכמו שמבאר רש”י שהפסוק הזה מדבר על מסירת החיילים בכוח לצבא, שהם לא רצו ללכת למלחמה מחמת שידעו שחיי משה רבינו תלויים בכך, ולכן התעכבו ולא מיהרו לבוא למלחמה והוצרכו למסור אותם בכוח.
ואלף החיילים של שבט לוי, מרוב דביקותם ומסירותם לצו ה’, לא התעכבו כלל, ולא הוצרכו למוסרם בניגוד לרצונם.
ולכן הפסוק אומר שרק שנים עשר אלף הוצרכו למסור בכוח, כי האלף הנותרים של שבט לוי הגיעו ברצון ולא הוצרכו למוסרם.
ששבט אפרים לא שלח חיילים למלחמה, כי ממשיכו העתידי של משה רבינו היה יהושע בן נון שהיה משבט אפרים, ולא רצו בני שבט אפרים לשלוח חיילים למלחמה שלא יאמרו שהם הזדרזו לגמור את המלחמה על מנת שיפטר משה רבינו ובן שיבטם יעלה למלוכה.

חשיבות ארץ ישראל

“תרבות אנשים חטאים”

משה רבינו אמר לבני שבט גד, על רצונם לנחול חלק בחוץ לארץ, שקמתם אתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים, שהיה בטוח שהם באים שוב לקטרג נגד ארץ ישראל.
וכתוב על כך במדרש:
בשביל שאמר משה לבני גד תרבות אנשים חטאים, נענש שבן בנו עבד לפסל מיכה.
ומבאר רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר”ן, ק”ד):
שחשב משה רבינו שאינן רוצים חלק בארץ ישראל, והגמרא אומרת “שכל הדר בחוץ לארץ נדמה כמי שאין לו אלוה”, ועל כך שחשב משה רבינו שאינם רוצים חלק בארץ ישראל, וזה היה חשד בכשרים, כי כן רצו חלק בארץ ישראל.
וכל החושד בכשרים לוקה בגופו, ולכן לקה שנכדו היה ללא אלוה, כמו שחשד בבני גד שאינם רוצים חלק בארץ ישראל, וכל מי שלא דר בארץ ישראל נדמה כמי שאין לו אלוה.

למסירת פדיון נפש
נגישות