פרשת מסעי

42 מסעות

התורה מפרטת את כל המסעות שנסעו בני ישראל מיציאתם ממצרים ועד לתחנה האחרונה לפני הכניסה לארץ, על גבול ירדן. על שם כך נקראת הפרשה, על שם הארבעים ושניים תחנות של בני ישראל במדבר, במסעם לארץ ישראל.

במהלך המסעות התורה הקדושה מזכירה את מיתת אהרן הכהן ואת מלחמת הכנעני מלך ערד.

הכניסה לארץ

הקב"ה מצווה לגרש את כל היושבים בארץ ולהשמיד את פסליהם. בפרשה מפורט הגבולות המדויקים של הארץ המובטחת.

התורה מצווה שאלעזר הכהן ויהושע בן נון יעמדו בראש חלוקת הארץ, ונשיאי השבטים השונים יטפלו בחלוקה בתוך בני השבט.

חלק שבט לוי בארץ

שבט לוי לא יקבל שטח למרעה ומגורים בארץ ישראל בחלוקה, אלא על כל שבט להקצות לו מגרשים מחלקו, ובנוסף לכך הם יקבלו 48 ערים, מתוכם 6 ערי מקלט.

כך יוצא ששבט לוי היו פזורים בכל ארץ הקודש, והמטרה היה שיקבלו את חלקם בתרומות ומעשרות, וכן מחמת שהיו בני התורה, שיוכלו לחזק ולרומם את בני ישראל באשר הם.

ערי מקלט

התורה מצווה להקים ערי מקלט לשם מקלט לרוצחים בשגגה. ערים אלו ישמשו מקום מפלט עד מות הכהן הגדול.

הוקמו שישה ערי מקלט בארץ ישראל, ועוד שלושה מעבר הירדן בתוך חלקם של בני גד וראובן.

בנות צלפחד

בנות צלפחד מבקשות נחלה בארץ ישראל, ומשה מצווה לתת להן נחלה. עם זאת, כדי לשמור על נחלת השבט, הן נדרשות להינשא לבני שבטן.

וכך עשו, נישאו לבני שבטם, וחלק אביהם שירשו אותו, נותר שייך לשבט שאליו התשייכו.