פרשת נח – ברסלב

"נח איש צדיק" (בראשית ו' ט')

עיקר הפגם של הדורות שקודם מתן תורה, היה גם כן רק על ידי זה שחלקו על הצדיקים שבדורותיהם, כגון נח ומתושלח וכו'.

כי אז באותן הדורות היה כל הלימוד רק בעל פה שהיו לומדין הצדיקים בבית מדרשיהם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל בבית מדרשו של שם ועבר, אבל רוב העולם חלקו עליהם ולא רצו לשמוע להם ולהתבטל אליהם בשלימות.

עד שמחמת זה הפכו דברי אלקים חיים, וכל הלימודים הקדושים נעשו אצלם סם מות, בבחינת ופושעים יכשלו בם. אך מי שנגע יראת השם בלבו, היה מקבל גם אז דרכים ישרים מצדיקים אמיתיים להתקרב אליו יתברך.

(ליקו"ה ראשית הגז ה' ט"ו)

"ובאת את התיבה" (בראשית ו' ח')

וזה שמובא בזוהר הקדוש: שלא היה רועה נאמן כמשה, שמסר נפשו בשביל בני דורו.

כי נח לא בקש רחמים כל כך, ואפילו אברהם שביקש והתפלל על אנשי סדום ועמורה וכו', אבל לא כמשה שמסר נפשו ביותר, ואמר ואם אין מחני נא וכו', עיין שם בזוהר הקדוש. כי באמת צדיק הדור הכל תלוי בו.

כי לפי עוצם זכותו וקדושתו כן יכול לגלות ביותר החסד הנעלם, שעל ידי זה החסד הוא יכול לקיים את העולם בכל עת אפילו אם העולם רחוקים כמו שהם רחוקים. ואיך שהוא – תמיד יש חסד הנעלם שאין מגיע לשם שום פגם כלל שעל ידי זה יכולים לקיים העולם תמיד. אבל הכל תלוי בכח הצדיק הדור דייקא.

(ליקו"ה מילה, ג' ז')

"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" (בראשית י"א א')

מפרש רש"י "נעלה לרקיע ונעשה עימו מלחמה"

האם כוונתם של בוני המגדל הייתה להילחם עם הקב"ה כפשוטו? האם היו שוטים עד כדי כך, שמצד אחד האמינו בבורא עולם ומצד שני חשבו שאפשר להילחם עמו?

ובכן, כוונתם הייתה להילחם עם האמונה בה', ורצו לנצל את כוח הבחירה שניתן להם, להשכיח את שמו יתברך מהעולם, ולא תשרה שכינתו בעולם. ואכן, אלמלא היו מתבלבלים, היה זממם עולה בידם, כי הם היו מאוחדים במטרתם, ולאחדות יש כוח גדול.

ומידה טובה מרובה, כאשר בני ישראל מתאספים בבתי כנסיות ובתי מדרשות, והם מאוחדים באמונה הקדושה, כוחם גדול להשרות את השכינה הקדושה בעולם!

(ליקוטי הלכות ביהכנ"ס ו', ט')