parallax background

פרשת השבוע – פרשת נח

פרשת נח

אריות בסמטאות

רבי שמואל אבוחצירא, אב סביו של איש האלוקים רבי ישראל אבוחצירא המכונה “בבא סאלי”, היה איש פלא קדוש ועליון. ככל שושלת אבוחצירא הבאה אחריו – מופתים וניסים התגלגלו אצלו כדרך הטבע. ברכותיו היו מתקיימות, ומושיע יהודים רבים מצרות שנפלו עליהם. ובכל מרוקו ארצו נודע לשם ותהילה.

באחד הימים, באניה המפליגה בים הפתוח אל ארץ רחוקה. אליה נצרך, בכדי להגיע למקום מסוים. האופק פרוס סביבו מחבר בין שמים תכולים מפוספסים בצבעי אפור, אל ים הנראה כחול עמוק, מחביא בתוכו דברים נסתרים. הכל משתתף לכדי תמונה מרהיבת עין.

האניה החליקה במתינות, מפלסת לה דרך בינות לגלים, מתקדמת באיטיות ובבטחה אל יעדה. מאחוריה השתרך שובל מים, הנראה כקצף לבנבן הנוצר מזנבה של האניה, למלא כל האופק.

האנשים בסיפון נרגשים היו, זה כעת הודיע בציפיה בטלסקופ, ממקומו שבתורן, על פיסת אדמה הנראית מרחוק. סוף סוף יציגו את רגלם על קרקע בבטחה, אחרי ימים ארוכים של נדודים, באניה הרעועה.

הם התקרבו אל החוף, נצמדו אל המזח, אך נראתה בו תכונה. חיילי המלך הסתובבו בנשקים שלופים, מזהירים אזרחים לברוח אל הבתים.

אחד החיילים שהבחין בהם, צעק לעברם ונפנף בידיו, מסמן להם להישאר באניה. שני אריות ברחו מהכלוב שבחצר הסולטן, הסביר להם, הם מסתובבים חופשי. אין אדם המעז ללכוד אותם.

הנוסעים המבוהלים ניגשו אל רב החובל, מפצירים בו שירחיק את האניה, אך אחד מהם, היה חפץ לרדת, הוא התעקש עם רב החובל, שיניח לו להגיע אל המזח. היה זה רבי שמואל. רב החובל תמה על ההתעקשות שלו, המוזרה היכולה לעלות לו בחייו, אך פתח לו את דלת האניה.

רבי שמואל ירד בכבש, לקול מחאתם של הנוסעים והחיילים כאחד, וביקש מחייל שיוביל אותו אל מקום הימצאם של האריות. באותם רגעים, נראו האריות מגיחים מאחת סימטאות הנמל, מניסים החיילים אל לכל עבר. רבי שמואל התקרב לעברם, אל הטורפים האמתניים. ולמראה פניו הם התרככו ופסעו לצידו, והשתופפו בו בחיבה. בידיו אחז באוזני האריות והוביל אותם אל ארמון הסולטן.

השרים והסולטן שהשקיפו מחלון הארמון, נדהמו למראה הנגלה להם. יהודי הדור פנים, זקן לבן מקיף את פניו, מוביל את האריות כשני כבשים.

החיות הוכנסו לכלוב, והסולטן ופמלייתו ירדו מטה. הוא נשק לשולי גלימת רבי שמואל, כורע ברך לפניו. מהלל ומשבח את אלוקי היהודים, שנותן לעמו כוח לשלוט על הטבע, ולעשות דברים מופלאים.

***

בפרשת נח נאמר: “מוראכם וחיתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים”.

כך קבוע הוא בבריאה, שמורא האדם נתון על החיות. האדם קילקל זאת. אך הצדיקים שיש בהם קדושה וטהרה, מתנהגת בהם ברכת ה’ כתכליתה של הבריאה.


וידאו קצר מענין הפרשה – כשהשקר רצה להיכנס לתיבה

 

למסירת פדיון נפש
נגישות