פרשת נשא – ברסלב

ממחיקת פרשת הסוטה – לתיקון עמוק דרך השכל הכולל

בתורה אנו מוצאים מצווה ייחודית וחריגה: לקחת מים קדושים, לערב בהם עפר מקרקע המשכן, ולמחוק לתוכם את פרשת הסוטה. מעשה זה מתבצע כאשר עולה חשד לבגידת אישה בבעלה, אך אין עדות מוחלטת.

לכאורה, יש כאן מעשה בלתי נתפס – מחיקת דברי תורה. אך מאחורי הצעד החריג הזה מסתתר סוד גדול בתיקון הנפש.

כאשר אדם חוטא – ובפרט בפגם הברית ובאמון הזוגי – הוא פוגם בהשגה השכלית הפרטית שלו. כלומר, בכלים האישיים בהם היה אמור לקלוט אור אלוקי, חסדים והמתקה.

כתוצאה מכך, אור החיים העליון – המכונה "השכל הכולל" – כבר אינו יכול להתגלות דרכו בצורה תקינה. אז נוצר מצב מסוכן: ריבוי אור ללא כלים ראויים גורם לנפילה, לשבירה ואף לעונש חמור, חס ושלום.

לכן נדרשת פעולה דרמטית: מחיקת פרשת הסוטה מסמלת ביטול השכל הפרטי הפגום. כאשר אין כלים פרטיים, נותרת רק האפשרות לקבל – אם בכלל – מהשכל הכולל, מקור החיים העליון והנסתר.

אם האדם אינו ראוי, הוא נידון להיכשל ולהיענש, כי אין בו כלי להכיל את האור. אך אם הוא טהור – או אם יש לו זכות שתולה – אז מתוך השבר עצמו מתגלה שורש התיקון.

החידוש האדיר הוא, שכאשר אדם שב בתשובה – דווקא מתוך החושך והפגם – הוא יכול להתחבר לשכל הכולל ממקום עמוק יותר, ולהפוך את נפילתו לתכלית עלייתו. אז נמשכים אליו חסדים עצומים, תיקון עמוק, ואפילו ברכה חדשה של חיים – "ונקתה ונזרעה זרע".

כך מלמדת אותנו התורה: גם במקום שבו נשברת הפרטיות ונראה שאין תקווה, עדיין טמון שורש של חסד, חיים ואור – לכל מי שמוכן לשוב באמת.

(עפ"י ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות גיטין ג,כט(