פרשת נשא

מפקד בני גרשון ובני מררי (פרק ד', פסוקים כא-מט)

הפרשה ממשיכה את מפקד הלויים שהחל בפרשת במדבר. הפעם נמנים בני גרשון ובני מררי, שניים משלושת בני לוי (השלישי, קהת, נמנה בפרשה הקודמת). המפקד נעשה לצורך קביעת תפקידיהם בנשיאת המשכן וכליו:

• בני גרשון: אחראים על נשיאת יריעות המשכן, הפרוכות, חבלי המשכן, ועוד. הם נושאים את אלו על עגלות (בניגוד לבני קהת שנושאים על כתף).
• בני מררי: אחראים על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו, אדניו, יתדותיו וחבליו. גם הם נושאים את אלו על עגלות. הפרשה מסכמת את מניין כל הלויים מבן 30 עד בן 50, אשר כשירים לעבודה במשכן.

דיני טומאה וטהרה במחנה (פרק ה', פסוקים א-ד)

הפרשה פותחת בדינים הקשורים לטהרת המחנה והרחקת הטמאים ממנו:

• מצוריעים, זבים, וטמאי מת: צוו להתרחק מחוץ למחנה ישראל. זאת כדי לשמור על קדושת המחנה, המקום בו שוכן אלוהים. דינים אלו מדגישים את חשיבות הטומאה והטהרה בעם ישראל.

דיני גזל הגר ודיני וידוי (פרק ה', פסוקים ה-י)

• גזל הגר: אדם שגזל (או מעל) ורוצה לתקן את חטאיו, צריך להודות, להשיב את הגזילה בתוספת חומש (עשרים אחוז), ולהביא קורבן אשם. אם הגזלן מת ואין לו יורשים, הגזל יועבר לכהן.
• דיני וידוי: החשיבות של הווידוי והתיקון על מעשים רעים.

דיני אישה סוטה (פרק ה', פסוקים יא-לא)

זהו אחד החוקים המפורטים והייחודיים בתורה, העוסק במקרה שבו בעל חושד באשתו שזינתה תחתיו, אך אין לו עדים:

• הבאת האישה לכהן: הבעל מביא את אשתו אל הכהן.
• טקס "מי המרים המאררים": הכהן משביע את האשה שהיא טהורה, שותה "מים מרים" (מים מעורבים בעפר ודיו מהמגילה שעליה נכתבה השבועה), ומניחה את קרבן המנחה שלה.
• התוצאה:
  • אם האישה טהורה: היא תישאר בריאה ותזכה להרות.
  • אם האישה אשמה: בטנה תצבה וירכה תיפול (סימני מחלה קשים), והיא תהפוך לאות קללה בעמה.

דיני נזיר (פרק ו', פסוקים א-כא)

הפרשה מפרטת את חוקי הנזיר – אדם שמקדיש עצמו להקב"ה על ידי נדרים מיוחדים:

• איסורים:
  • יין ושכר: אסור לשתות יין או כל משקה משכר, ואסור לאכול ענבים או כל תוצרת של הגפן.
  • תספורת: אסור לספר את השיער (גידול שיער ארוך כסימן להקדשה).
  • טומאת מת: אסור להיטמא למת, גם אם מדובר בקרובי משפחה הקרובים ביותר (אב, אם, אח, אחות).
• סיום תקופת הנזירות: בסיום תקופת הנזירות (שנקבעה בנדר), הנזיר מביא קורבנות (עולה, חטאת, שלמים), ומגלח את ראשו.
• טומאה פתאומית: אם הנזיר נטמא למת באופן פתאומי, עליו להתחיל את ימי נזירותו מחדש, לאחר טהרה והבאת קורבנות.

ברכת כהנים (פרק ו', פסוקים כב-כז)

• ציווי על הברכה: אלוהים מצווה את משה לומר לאהרון ולבניו לברך את בני ישראל.
• נוסח הברכה: הברכה מורכבת משלושה פסוקים,
  • "יברכך ה' וישמרך"
  • "יאֵר ה' פניו אליך ויחונך"
  • "יִשָּׂא ה' פניו אליך וישם לך שלום"

חנוכת המזבח (פרקים ז'-ח', פסוקים א-ד)

החלק הגדול והמפורט ביותר בפרשה מתאר את מתנות הנשיאים לחנוכת המשכן:

• המתנות: לאחר הקמת המשכן, כל נשיא שבט מביא ביומו מתנות זהות לחנוכת המזבח. המתנות כוללות:
  • קערת כסף אחת (130 שקלים) ומזרק כסף אחד (70 שקלים), מלאים סולת בלולה בשמן למנחה.
  • כף אחת של זהב (10 שקלים) מלאה קטורת.
  • פר אחד, איל אחד, וכבש אחד בני שנה לעולה.
  • שעיר עזים אחד לחטאת.
  • שני בקר, חמישה אילים, חמישה עתודים, וחמישה כבשים בני שנה לזבח שלמים.
• סדר הבאת המתנות: כל נשיא מביא את מנחתו ביום נפרד, במשך שנים עשר ימים.
• משמעות המתנות: מתנות הנשיאים מדגישות את אחדות השבטים סביב המשכן, למרות שהם מובאים בנפרד, והן מבטאות את תרומתם לקדושת המשכן.
• הערה מיוחדת לאהרון: הפרשה מסתיימת בציווי על הדלקת מנורת הזהב במשכן על ידי אהרון, כהכנה לפרשה הבאה, פרשת בהעלותך.

שבת שלום