פרשת עקב
יום עסל יום בסל
אדם קם בבוקר, מתארגן ומתלבש, משים ג'קט, מהדק את חגורתו, מיישר את קיפולי העניבה, לוקח את תיקו האישי ויורד לרכב.
חדור רוח מוטיבציה להתחיל יום חדש.
הכביש פתוח, המוזיקה נעימה לאוזן, מגיע לעבודה מהראשונים, הבוס מרוצה, בעבודה הוא קוצר הצלחות, הכל הולך כשורה. מה שנקרא בלשון העם 'יום עסל' [שאגב פירושו המילולי מלשון ערבי 'יום דבש'], הבן אדם מפסוט, הכל זורם, מרגיש טוב עם עצמו: הוא מצליח… הוא יודע… הוא עושה…
ולפעמים המצב לא כל כך זוהר… השעון לא צלצל, ולכן קם מאוחר, הבוס כעס, וההצלחות במצב רוח ירוד הם לא מי – יודע – מה – 'יום בסל' [פירוש יום בצל, משהו חריף לא כ"כ נעים]
את מי הוא מאשים אם לא את עצמו… הרי הוא קם מאוחר, והוא עיצבן את הבוס, והוא זה ש… והוא… והוא…
בזמן ההצלחות האדם מרגיש שהוא הפועל והיוזם, המצליח והעושה, וכשהמצב שונה, וההישגים אינם בשיאם הראש שלו כפוף לאדמה, כשהוא חסר כח וסיפוק להחריד…
*
בפרשתנו – פרשת עקב, אומר השם יתברך לבני ישראל "ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, וזכרת את ה' אלקיך, כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל"
בפסוק זה טמון הענין, זה לא כוחנו ועוצם ידינו מה שאנו מצליחים ומשיגים, אלא רק מאת הבורא שנותן לנו כח לעשות חיל.
אם כן, גם בזמני הפסד שהעסקים יורדים והחובות גוברים, כשכוכבי השמיים נוצצים פחות, אנשים לא נראים מחייכים, והיקום כולו קודר ואפור…
הקולר לא תלוי בנו! לא אנחנו הכושלים, ולא אנחנו גרמנו לזה.
כיוון שרק השם מקים עסקים או מפיל אותם, בידו בלבד נתון המזל שלנו, ואין אחר מלבדו שיכול לסובב את הגלגל.
אז במקום ללכת ברחוב עם הראש במדרכה, תרימו את העיניים לה' בתפילה…
בעיות גב
אנטולי, אורטופד ממוצא רוסי עם מומחיות לבעיות בעמוד השדרה, מטפל בבעלי פלטפוס וכולבויניק בכל הקשור לבעיות בעצמות ושרירים.
עם קריסתו של מסך הברזל האימתני שסדר על אזרחי ברית המועצות לבל יברחו מ'גן העדן' הסובייטי, הצטרף אף הוא לגל העליה של בני האומה הרוסית לארץ ישראל אשר רובה ככולה גימלאים ישישים אשר בקשו להעביר את חייהם בנחת ושלווה.
לפני עלייתו נפרד מידידו הוותיק 'סטשה', סטשה היה מכרו משכבר הימים, מורו למקצוע האורטופדיה, ובקיא גדול בכתבי התנ"ך, הם צחקו ופטפטו כשני ילדים קטנים, התחבקו בחום ולחצו ידיים. "אני מאחל לך הצלחה כבירה בישראל" בירכו סטשה, "בוודאי תרוויח כסף רב ותתעשר שם. טוב אתה עושה בנסיעתך לשם".
"מדוע אתה חושב כך?" תהה אנטולי
ענה לו שטסה "דע לך שבתורת היהודים כתוב שהם עם 'קשה עורף', כנראה שיש להם בעיות רציניות בגב העליון, שרירים תפוסים וכדו', ללא ספק הקליניקה שלך תהיה מלאה באופן קבוע.
אנטולי עלה לארץ ישראל, רכש מרפאה מוזנחת, שיפצה והתקין בה נורות צבעוניות, וחיכה…
***
בפרשתנו, "ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד".
הגויים בעולם ירכינו ראש לשמע המשפט הזה, הם חווים זאת על בשרם. חרבם המונפת שוב ושוב על מליוני היהודים ש'מסתובבים להם בין הרגלים' ומפריעים את מנוחתם, והעם העיקש והפתלתול מתמודד, מלהטט, ומתחמק… ולא מתייאש
'בסוף הימים היהודים האלו יפסיקו להיות עקשנים!' כך הם מייחלים
האמת היא, שכוונת הפסוק לומר שמן השמים נשלחים לנו מסרים, אלא שעורפנו מסרב להתרומם בחזרה לעבר יוצרנו.
צרות ומחלוקות, בעיות וקשיים הם אצבע התראה מזדקרת… סימני דרך מאת הבורא המכוון אותנו לדרך הישר.