פרשת פנחס

פרשת פנחס

מיפקד נוסף לבני-ישראל

לאחר המגיפה שהרגה רבים בבני-ישראל ולקראת הכניסה לארץ המובטחת, עורכים משה ואלעזר הכהן מיפקד מיוחד של הגברים בגילאי עשרים ומעלה. בתום המיפקד מתברר כי כל הגברים שנמנו במיפקד הקודם, שנערך לפני 38 שנה, הלכו לעולמם.

למשפחות אלו שנמנו במיפקד – אומר האלוקים – תיחלק הארץ. החלוקה תיערך באמצעות הגרלה וכן לפי מספר בני השבט.

לבני שבט לוי נערך מיפקד נפרד שכן הם לא מקבלים חלק בארץ ישראל.

משה רואה את הארץ המובטחת – מרחוק

מכיוון שהוא לא ייכנס לארץ המובטחת, בורא העולם אומר למשה לעלות להר העברים ולראות משם את הארץ המובטחת.

המנהיג החדש

משה מבין כי קרבו ימיו והוא מבקש מהאלוקים: "אנא מנה מנהיג חדש שינהיג את בני-ישראל, ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה." בתשובה לבקשת משה מצווה עליו בורא העולם לקחת את תלמידו הנאמן יהושע בן נון ולמנות אותו לממלא מקומו לעיני אלעזר הכהן ולעיני כל ישראל.

בנות צלפחד

את הארץ יחלקו לשבטים וכל שבט יחלק את הקרקע שקיבל למשפחות, כאשר האב, ראש המשפחה, הוא זה שמקבל את חלק משפחתו.

חמש אחיות בשם מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה שהיו בנות צלפחד משבט מנשה באו לפני משה ותלונה בפיהם:

"אבינו מת במדבר. הוא לא היה חלק מעדת קורח אלא מת בשל חטא פרטי שביצע. אין לנו אחים, מדוע ננושל מחלקנו בארץ? תנה לנו נחלה כמו כולם."

מי היה צלפחד אביהן? ומדוע הוא מת? כאשר הן מציגות את טיעוניהן, הן מסבירות כי הוא מת 'בחטאו'. בתלמוד1 נאמרו שתי דיעות מה היה חטאו של צלפחד, אך שניהם מסכימים כי החטא נעשה מתוך כוונות טובות.

לדיעה אחת, צלפחד היה מן המעפילים, קבוצת האנשים שניסו לעלות לארץ מיד לאחר חטא המרגלים והגזירה כי עם ישראל ינדוד במדבר ארבעים שנה. אותם אנשים כל-כך רצו לעלות לארץ, שהם העפילו על ההר – אך נסיונם נכשל והם נהדפו והוכו על ידי העמלקים והכנענים. למרות שהיה זה חטא הוא נעשה מתוך רצון להיכנס לארץ ישראל.

לדיעה השניה, צלפחד היה האדם שנתפס כשהוא מחלל שבת ומקושש עצים באמצע יום המנוחה, ובשל כך נגזר עליו עונש מוות. המדרש2 אומר כי כוונותיו של המקושש היו אף הן חיוביות: הוא שמע את עם ישראל אומרים כי מכיוון שבין כה וכה הם צריכים לנדוד במדבר, הם פטורים משמירת המצוות. לפיכך הוא הלך וחילל את השבת להראות לעם את העונש הצפוי למי שלא יקיים את המצוות.

משה פנה לבורא העולם שאישר את בקשתם ואף קבע את דיני הירושה: כאשר לאדם אין בנים, ירושתו תעבור לבנותיו; אם גם בנות לא היו לו, הירושה תעבור לאחיו; אם אין לו אחים, הירושה תעבור לאביו, לדודיו, ואם אין לו גם דודים הירושה תעבור לקרובי המשפחה האחרים.

נגישות