parallax background

פרשת השבוע – פרשת פנחס

פרשת פנחס

קליפת קורח שבכל דור

“ובני קורח לא מתו”

אומר הרה”ק רבי צבי אלימלך מדינוב זיע”א, בספר הקדוש אגרא דכלה, מה הפשט בפסוק ובני קורח לא מתו?
ומתרץ, בשם הרה”ק ר’ מנחם מנדל מרימנוב זיע”א, שאילו קורח עצמו הבעל מחלוקת מת, אבל בכל הדורות יש לו ממשיכים, תלמידים שלמדו ממנו לחלוק על צדיקים, והם אלה שלא מתו אלא מוסיפים לחלוק על הצדיקים האמיתיים.
ומוסיף, הרה”ק מדינוב זצ”ל, שמה רצתה התורה רצתה ללמדנו בכך, שאמרה שלקורח יש ממשיכים בכל דור ודור?
“ליבעי רחמי”,
התורה גילתה לנו שיש לקורח ממשיכים, בשביל שנדע לבקש רחמים ולהתפלל שקליפת קורח תעלם מהעולם, ושיפסיקו לחלוק על הצדיקים האמיתיים.

הקנאות שמוחלת

“תחת אשר קינא לה’ אלוקיו, ויכפר על בני ישראל”

מקובל שפנחס בן אלעזר שבפרשתנו, הינו גם אליהו הנביא.
ולאליהו הנביא, אמר ה’ יתברך שהוא יגיע לכל ברית מילה שתערך בעם ישראל לדורי דורות.
ואליהו הנביא אמר לה’, אתה יודע שאני מאוד קנאי לה’, ואם אני אראה חטא באבי הבן אברח משם.
השיב לו ה’, אם כן אמחל לכל העבירות של אבי הבן.
המשיך אליהו ואמר, ואם יהיה עוונות למוהל גם כן אברח.
וגם לכך נענה ה’, ומחל לעוונות המוהל.
וכך המשיך אליהו, עד שהבטיחו ה’ שימחל לעוונות כל המשתתפים בברית, על מנת שיוכל להשתתף ולא יקפיד.
ואומר הרה”ק רבי צבי אלימלך מדינוב, בספרו הקדוש “אגרא דכלא”, שזה רמוז בפסוק “תחת אשר קינא לה’ אלוקיו, ויכפר על בני ישראל”, שמחמת הקנאה שהוא מקנא לה’, ה’ וויתר לבני ישראל על העונש.

מואב ומדיין

בפרשת בלק, אומרת התורה “ויחל העם לזנות אל בנות מואב”, שבני ישראל נכשלו בבנות מואב.
ואילו בפרשתנו, פרשת פנחס, אומרת התורה “צרור את המדיינים והכיתם אותם”.
ונשאלת השאלה, האם נכשלו ישראל בבנות מואב או בנות מדין?
רש”י, במקום, אומר, שגם בנות מדיין, וגם בנות מואב החטיאו את ישראל, ואילו התורה ציוותה צרור את המדיינים דווקא, ולא את המואבים מחמת שממואב עתידה לצאת רות, ולכן התורה לא ציוותה לצרור את מואב.
יש שרוצים להסביר, שהבנות היו אכן בנות מדיין, והתורה קראה להם מואב על שם שהמקום שבו החטיאו את ישראל היה בגבול מואב, ולכן נקראו על שם המקום.

למסירת פדיון נפש
נגישות