parallax background

פרשת פקודי

פרשת פקודי

הפרשה מדברת על יצירת בגדי הכהונה, בגדי הכוהנים הגדולים, והכוהנים ההדיוטים, וקידוש הכוהנים, בגדיהם, כלי המשכן והמשכן עצמו.

הקמת המשכן

משה רבינו הקים את המשכן, שהיה הוא הבית הזמני של הקב”ה, הבית שליווה את בני ישראל בכל תחנותיהם במדבר, וכן כשנכנסו לארץ הוקם באופן קבוע בעיר שילוה.

המשכן שימש בתור מקום ובית ה’ עד לזמן שלמה המלך, שדוד אביו התעורר לבנות בית קבוע לה’ מאבן, שאמר “איך יתכן שאני יושב בבית ארזים, ובית ה’ ביריעות”?

אך ה’ לא נתן בידו לבנות את בית המקדש אלא רק לבנו , שלמה המלך, אך עד זמנו כולל בזמן דוד המלך שימש המשכן בתור בית ה’.

הזהב והשראת שכינה

התורה מסכמת את כמות הזהב ששימשה לכל המשכן וכליו, ואומרת (חומש שמות, פרק לח’, פסוק כד’) “ויהי זהב התנופה תשע ועשרים כיכר, ושבע מאות ושלושים שקל בשקל הקודש”.

אומר הספורנו הקדוש, שהתורה סיכמה  את כמות הזהב, והדגישה מה היה כמותו, על מנת שיבחינו מה מזערית הייתה כמותו ביחסיות לבית המקדש, ששם היה זהב עשרת מונים, שלא לדבר על המקדש שהורדוס המלך בנה ששם הזהב עבר כל דמיון.

ולמה רצתה התורה להדגיש זאת?

כי השראת השכינה הייתה הרבה יותר במשכן, הפשוט והחסר זהב, וללמדינו שלא הזהב הוא הקובע להשראת השכינה, ולא ריבוי העושר הוא המעלה את כבוד האדם, אלא הלב שרוצה את ה’, וכוונת הלב היא החשובה בעיני ה’ יותר מכל מוצלחת שהיא, מכל ברק ויופי חיצוני.

למסירת פדיון נפש
נגישות