parallax background

פרשת השבוע – פרשת ראה

פרשת ראה

מגדל אייפל או פסגת צרפת?

תייר ישראלי, מתהלך בחוצות צרפת, מטייל בפריז הבירה, נושם את אוויר העיר המתקדמת, נהנה מכל רגע.

מדריך המטיילים מסביר להם בעברית רהוטה על היסטוריית מגדל אייפל שלפניהם, איך שמראהו המשונה היה לכלימת תושבי העיר, ורק לאחר שנים הפך לסמל לאומי.

הם נכנסים תחתיו, פונים אל פרוזדור המעליות, מחכים לאחת כזאת שתוביל אותם אל-על. המעלית שגודלה כחדר – מגיעה, דלתותיה האדירות נפתחות, קוראות להם לנסוק אל ראש המגדל.

כשהם בתצפית, מביטים אל נופיה המרהיבים של פריז, החל בשדרות עם מזרקות המים, המדהימות ביופיים, וכלה ברחובות הארוכים המתוחים בקו ישר אל האופק – רגשי עליבות חודרות בלב הישראלי.

הוא אוהב את ארצו, אין כמו בני עמו החמים, אך עם כל זאת, נופיה של אר ישראל לא מרתקים כהרבה מקומות אחרים.

הרים שנונים, נהרות מים אדירים חסרים בארצו, אף אין בה מגדלים בולטים, מבנים יפיפיים, אנדרטות מחוטבות באומנות, אז מעט… אך מעט, מתעמעם מבטו על ארץ אבותיו.

***

בפרשת ראה נכתב שישראל הם העם הנבחר מכל העמים, ודווקא בנו חשק ה’ יתברך שנהיה לעמו, “בנים אתם לה’ … כי עם קדוש אתה לה’… ובך בחר ה’ להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה”

מלמד אותנו הבורא להרים ראש, לזקוף גב, להישיר מבט ולהרגיש גאה ומוערך בזכות יהדותנו.

לצרפתי יש ארץ יפה, אגמים, דשאים עצים והרים, לאמריקאי כלכלה חזקה, המגדלים מגרדים שחקים, הדולרים בהישג כל יד.

לעומתם היהודי, שווה כלפי יוצר העולם, בו לבד הוא רוצה, ואליו מופנית הערכתו. בארצו נמצא החן והיופי העדין, היהודי והאמיתי, לא מלאכותי וגס, ובה בחר ה’ לקבוע משכנו.

אנגלים עם נימוס מושלם או לונדון הבירה לא מתקבלים אצל הבורא, שווקי גרמניה ורחובותיה המצוחצחים לא משכנעים אותו, ואף לא גבורת אמריקה המתרברבת נחשבת אצלו לכלום.

אך ארצנו, נעימה ועדינה, הרריה המציירים את קו האופק כגלים מתונים, השמים –מטושטשים במכחול של אפור וכחול, ואנשיה נשואי עיניים לכיוונם, המאמינים בתורת האלקים, רצויים ואהובים לפני היוצר.

עתה אפשר לשוב ולתייר בארצות העולם, כשחיוך נצחון על שפתינו, ופינו זחוח בגאווה, בהיותנו יהודים, בנים למלך מלכי המלכים.

 

וידאו קצר מעניין פרשת השבוע


 

למסירת פדיון נפש
נגישות