פרשת תזריע

פרשת תזריע

דיני טהרת האישה אחרי לידה, והלכות דיני מצורע וצרעת

הלכות יולדת

קורבן יולדת הוא קורבן שהובא על ידי יולדת לבית המקדש, בזמן שהיה קיים. הקרבת הקורבן היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות. קורבן היולדת מאפשר לאישה לאכול בשר קורבן, או להיכנס אל בית המקדש, דברים שאסורים לה משעה שילדה. קורבן היולדת מובא 40 יום לאחר לידת בן, ו-80 יום לאחר לידת בת.

הקורבן מתחלק לשני חלקים – עולה וחטאת. לקורבן העולה מביאה האישה כבש בן שנה, ואם היא ענייה, היא מביאה תור או בן יונה. לקורבן החטאת מביאה האישה תור או בן יונה, בין ענייה ובין עשירה.

 וכי מה חטאה היולדת שעליה להביא קורבן הבא בדרך כלל על חטא?

לשאלה זו הוצעו תשובות שונות. רבי שמעון בר יוחאי,אומר שהקורבן נועד לכפר על שבועת ביטוי של האישה, "שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן? אמר להן: בשעה שכורעת לילד, קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן".

הלכות מצורע

דיני הנגעים בשער, כפי שמופיעים בפרשת תזריע, כוללים את התקנות הקשורות לצרעת שמופיעה בשער הראש והזקן. כאשר נגע צרעת מופיע בשער, הכהן צריך לבדוק את הנגע ולקבוע את סטטוס הטומאה. אם השער בנגע הפך לבן והנגע עמוק מעור הבשר, זהו סימן לצרעת. ישנם דינים מפורטים לגבי הכרזת הטומאה, הסגר והטהרה של המצורע.

לדוגמה, כאשר נגע צרעת מופיע בשער הראש או הזקן ומתקיים תנאים מסוימים, כגון שינוי צבע השער ללבן והנגע נראה עמוק מעור הבשר, האדם נחשב טמא. המצורע חייב לשמור על מרחק מהקהל ולהודיע על טומאתו. בנוסף, ישנם דינים הקשורים לאיסור גילוח הנתק ולהליכי הטהרה של המצורע.

נגישות