צוחקת מהעונש

שאלה


כיצד אמא צריכה להגיב כאשר לילדה בת שנתיים וחצי שמסרבת לציווי, וכאשר היא מועמדת בפינה היא צוחקת, כאילו לא מבינה שהעונש קשור למעשה, חושבת שזה משחק

תשובה


ראשית יש לבחון האם הילדה בשלה לקבל ציווים והוראות מההורים, נתינת ציווים טרם עת גורעת בחינוך ומעמיקה הרגלים של ‘אי ציות’.

זה נכון שכדאי כבר להתחיל לחנך ולהרגיל למשמעת כבר בגיל צעיר זה, אמנם בשלב ראשון עלינו להרגיל את הקטן ולהפנים לו שיש ‘מצוה’ [שנותן את הציווי] ו-‘מצווה’ [שמקבל הציווי] וזאת באופן הבא:

שלב א’, לצוות דברים פשוטים שאין לו בהם ניסיון שלא לעשות אותם, כגון “לך תביא את הבקבוק”, “תזרוק לפח”, בדרך כלל הקטנים נהנים מכך מאוד, אפשר גם לחזור על אותה הפעולה כמה פעמים, כבמשחק, ‘משחק משמעת’.

שלב ב’, לאחר מכן להתחיל לצוות דברים שפחות נעימים לו ‘בשב ואל תעשה’ כמו “עכשיו אין בקבוק” או מניעה מהתעסקות בדברים מסויימים. ע”י כך יפנים שיש כאן מי שמחליט.

שלב ג’, ציווי של ‘קום עשה’, ובאם אינו עושה, אפשר גם לעזור לו לעשות בעדינות.

כשהילד אינו שומע חשוב מאוד לעשות הבעות של פליאה, ובצירוף משפטים כמו ” לאמא שומעים מיד” וכו’, כמובן שלפעמים יש צורך להעניש, אמנם עדיף עונש שאינו דורש ציות, כגון העמדה בפינה, אלא מניעת דברים נעימים.

למסירת פדיון נפש
נגישות