שבת החודש השבת שלפני ראש חודש ניסן
נקראת "שבת החודש", וזה על שם "פרשת החודש" הנקראת בה, ומתחילה במילים "החודש הזה לכם ראש חודשים", והיא השבת הרביעית והאחרונה מה"ארבע פרשיות".
תוכן הפרשה
הפרשה מתחילה בקידוש חודש ניסן להיות ראש חודשים, שה' קידש את חודש ניסן ואמר "החודש הזה לכם ראש חודשים", שלוח השנה לפי התורה מתחיל מחודש ניסן, שממנו מתחילים למנות את החודשים.
ולאחר מכן התורה מבארת את דיני קרבן הפסח, הן קרבן פסח הראשון שהיה בארץ מצרים, שחלו בו דינים מיוחדים שלא נוהגים לדורות, והן את הדינים של קרבן פסח שנהוג בכל הדורות.
והתורה ממשיכה ומסבירה את אופן הכנת קרבן הפסח לאכילה, איך דרך בישולו, ואת החיוב לאכול מצות ומרורים עימו, ולאכלו כשמתניכם חגורים, נעליכם לרגליכם, מקלכם בידכם ולאכלו בחיפזון.
וכן את שאר חג הפסח, איסור אכילת החמץ בו, איסור שהית החמץ בבית בכל השבוע שלאחר יום טוב הראשון, הנחשבים לחול המועד.
טעם קריאתה
הסיבה שנוהגים לקוראה, שהתורה אמרה "לקדש" את חודש ניסן, יותר מכל חודש רגיל שעושים בו קידוש החודש, ולהפכו מחודש רגיל לראש חודשים, ולכן אמרו חז"ל שחלק מקידושו יהיה לקרוא פרשה זו, ובקריאתה נחשב שמקדשים את חודש זה יותר מכל חודש אחר.
נספחים
בפרשה זו הסמיך הקב"ה את בני ישראל לקדש את החודשים, שעד לאותו יום היה הקב"ה מקדש את החודשים, ומיני אותו יום שנאמרה פרשה זו נמסר קידוש החודש לידי עם ישראל.
ולכן אומרים בחגים ובחודשים, "מקדש ישראל והזמנים", ולא הזמנים וישראל, כמו שאומרים, למשל, בשבת, "מקדש השבת וישראל", שאת השבת מקדש ה' לכן מקדימים את השבת לישראל, ואילו בחגים וראשי חודשים מקדימים את ישראל לזמנים, כיון שישראל הם אלו שמקדשים את הזמנים והראשי חודשים.
"החודש הזה לכם", המילה "לכם" בהיפוך אותיות זה מלך, מרמז על כך שחודש ניסן הוא הראש לכל החודשים.
