שבת שלום
בשבת נהוג לברך אחד לחבירו "שבת שלום", או "גוט שאבעס",
כמה יפה הוא המראה בליל שבת, אחר תפילת ערבית, שכולם מברכים איש את רעהו "שבת שלום" באהבה וחיבה, ויש גם דבר שאינו קיים בשאר ימות החול – שמברכים בשבת שלום אף אנשים שלא מכירים, לזרים שאינם זרים אלא יהודים אחים, ואומרים אחד לשני "שבת שלום" "גוט שאבעס", ללא הבדלי עדות, מוצא, סגנונות…
מי כעמך ישראל..
מניין מקור מנהג זה, של אמירת שבת שלום?
נתחיל מהתחלה, מה המקור בכלל לומר שלום?
והתשובה, שתיקנו שישאלו איש לשלום חבירו בשם ה', ושלום זהו שמו של ה', ולכן מברכים איש את רעהו בלשון "שלום".
וביום שבת, שיש מצווה מיוחדת לזכור ולקדש את יום השבת, ולהבדיל את יום השבת מכל ימות השבוע, כמו שכתוב "זכור את יום השבת לקדשו", לכן אומרים שבת שלום ולא שלום רגיל.
מנהגי שבת שלום
כתוב בספר הקדוש אור עיניים לרב הקדוש ר' אליעזר צבי ספרין זיע"א, שאדם בבואו אל ביתו צריך לומר בשמחה שלוש פעמים, "שבת שלום ומבורך, שבת שלום ומבורך וכו'".
לעניין הלכה, מדין קידוש שבת, יש אומרים שהאומר שבת שלום יוצא ידי חובת קידוש מדאורייתא, ולכן יש מדקדקים לומר בליל שבת עם הכניסה לבית שבת שלום, על מנת להוציא את בני הבית ידי חובת קידוש דאורייתא.
סוד ופנימיות השבת שלום
אומר הרה"ק בעל הבאר מים חיים זיע"א, (שאגב מסופר עליו שבשבת ראשו היה נראה ממש גבוה בראש מתמיד), שעניין השבת שלום זה סוד גדול, ששבת זה מלכות – דוד המלך, ושלום זה יסוד – יוסף הצדיק, וכשאומרים שבת שלום, מייחדים ומתקשרים לנשמות שני הצדיקין האלו, וזה כמו שכתוב "הנה המלכים נועדו יחדיו", שעל ידי אמירת שבת שלום מתחברים לשני מלכים אלו – יוסף ודוד.
אומר הבן איש חי, שהטעם שאומרים שבת שלום, שבברכת כוהנים יש חמש עשרה מילים, ומהם נשפע השפע לכל סעודות השבוע, ובכל יום יש שני סעודות, וסעודה שלישית של שבת היא כנגד התיבה האחרונה של ברכת כוהנים שהיא "שלום", ואלמלא השבת לא היה סעודה כנגד תיבת שלום, ולכן אומרים שבת שלום שרק בזכות השבת יש סעודה כנגד תיבת שלום.
