שו"ת בחינוך ילדים
שאלות ותשובות בנושא ביקורת נכונה בבית
שאלות שהצטברו במערכת שנוא ביקורת נכונה בבית כלפי הילדים:
שאלה 1: מדוע חשוב למעט בביקורת?
תשובה: הטקסט מציין שהפנמת הביקורת היא "מועטה מאד, אם בכלל". במילים אחרות, ביקורת בדרך כלל אינה משיגה את מטרתה, ובמקום זאת עלולה לגרום לריחוק. לכן, כלל אצבע הוא למעט בביקורת עד כמה שניתן, ולגרום לה להיתפס בבית כ"מצרך יקר".
שאלה 2: מהי "ביקורת נדושה" וכיצד היא נשמעת?
תשובה: ברוב הבתים, ביקורת היא דבר שגרתי ונפוץ מאוד. היא מתבטאת במשפטים כמו: "תוריד את הרגליים", "תאכל יפה", "תסדר את הסוודר", "למה אתה מלוכלך?", "למה אתה מאחר?", "למה שברת?" ועוד. גם אם ביקורת זו נחשבת "מעודנת", היא עדיין נדושה וחסרת השפעה אפקטיבית.
שאלה 3: אילו סוגי ביקורת נחשבים "מסוכנים" ומדוע?
תשובה: ישנם סוגי ביקורת חריפים ופוגעניים הרבה יותר, שעלולים "להרוס את האדם לגמרי" ואף לגרום ל"אובדן הבן לדעת". דוגמאות לכך כוללות אמירות כמו: "בטלן שכמוך, תקום כבר מהמיטה. מה אתה חושב שאתה נמצא בבית מלון?", "תסגור את הדלת, אתה באוטובוס? נולדת באוטובוס תגיד לי?", או "בכל מה שאתה נוגע אתה מזיק ושובר, נולדת עם שתי ידיים שמאליות?". ביקורת כזו פוגעת בדימוי העצמי ובערך העצמי של האדם.
שאלה 4: האם "ביקורת חיובית" יכולה להזיק?
תשובה: כן, אפילו ביקורת שנראית לכאורה "חיובית" (לדוגמה, הערה קטנה על פרט שולי) עלולה לגרום לריחוק בין המבקר לבין הילד. לכן, הטקסט ממליץ לא לבקר כלל על משגה שנראה כ"פרט שולי שאינו בעל חשיבות להמשך חייו של הילד".
שאלה 5: אם כך, מהי הדרך הנכונה לטפל במצבים יומיומיים במקום ביקורת?
תשובה: במקום לבקר, יש לפעול בצורה חיובית ומעשית:
- אם רוצים שהילד ישב יפה – פשוט מורידים לו את הרגליים בעדינות.
- אם רוצים שיאכל יפה – מסדרים לו את הסינר, מנקים אותו מעט, ומדברים איתו בצורה חיובית, מבלי לבקר.
- לדוגמה, אם ילד מניח נעליים באמצע הבית, במקום לומר: "זה לא בסדר להניח כאן את הנעליים" או "למה אתה לא מתחשב באחרים? למה אתה כל כך אנוכי?", פשוט קוראים לילד ואומרים לו: "תנעל את הנעליים", וממשיכים הלאה.
שאלה 6: מתי כן יש להשתמש בביקורת?
תשובה: יש "לייקר את הביקורת" ולהשתמש בה כמה שפחות, ורק במקומות שממש חייבים. המשמעות היא שהביקורת צריכה להיות שמורה לדברים חשובים באמת, כאשר אין דרך אחרת להעביר את המסר או לתקן את המצב.
